עינוי הדין של הבוחרים, עו"ד נידל חאייק, מנהל הפרוייקט המוניציפאלי
התמשכות ההליכים בעניינם של ראשי רשויות מקומיות מכהנים בכלל, ובפרט אלה העומדים מחדש לבחירת הציבור, פוגעת קשות באמון הציבור בנבחריו ומוסדותיו.

פרולוג
כנגד ראש עיר נפתח תיק במסגרתו נחקר חשד לשחיתות, להפרות מתחום טוהר המידות ולעבירות של מרמה והפרת אמונים. החקירה, על שלביה השונים, וההכרעה של הפרקליטות בדבר הנפקות המשפטית, נמשכות תקופה ארוכה של מספר שנים. באותן שנים בהן מתנהל ההליך, ממשיך אותו ראש עיר (נזכיר, החשוד בעבירות קשות וחמורות) למלא תפקידו, על שלל סמכויותיו וכוחו, ולנהל את העיר. ואם לא די בכך, אותו ראש עיר אף מתמודד בבחירות המוניציפאליות הקרובות ומבקש מחדש את אמון הציבור. מציאות מורכבת, קשה ובלתי סבירה זו, בכל הצער, הפכה לשכיחה במחוזותינו והיא הניצבת בלבה של רשימה זו.
מבוא
על מאפיין אחד של הכוח אין חולק – הוא נוטה להשחית. לכל אורך ההיסטוריה האנושית, ובכל רחבי תבל, אישים שונים מתרבויות שונות נכנעו לפיתויי הכוח שניתן בידם. מציאות זו, לא רק שלא פסחה על השלטון המקומי הישראלי, אלא שבכל הצער היא אף הפכה לחלק מן הפסיפס הציבורי של השלטון המקומי בישראל. חשדות לשוחד, מרמה והפרת אמונים, ועבירות נוספות מתחום טוהר המידות הפכו לכותרות בפי כל, ובפרט בהתייחס לראשי רשויות.
בהיעדר תרופה לפיתויי הכוח הנזכרים, נאלץ הדין הפלילי להיכנס לתמונה, ולהגן על החברה באמצעות ענישה והרתעה, בניסיון להשיב לשלטון החוק את כבודו ומעמדו, ולו במעט ולו בדיעבד. מוסדות אכיפת הדין, ובראשם המשטרה והפרקליטות, נאלצים ומחויבים לעמוד על המשמר, בניסיון להרחיק את המושחתים והלא ראויים ממוקדי קבלת ההחלטות.
התמשכות הליכי החקירה כנגד ראשי רשויות
הכול מסכימים כי הליכי חקירה כנגד חשודים בכלל וכנגד ראשי רשויות בפרט יש לנהל ולסיים במקצועיות, ביסודיות, ולא פחות חשוב, תוך זמן סביר. לעניין רשימתי זו, אלמנט הזמן הוא שעומד לבחינה. מיצוי הליכי חקירה והכרעה בעניינם של ראשי רשויות (קרי, מלוא ההליכים עבור להגשת כתב אישום או סגירת התיק) בזמן סביר מתבקש משורה של טעמים: ראשית, אמון הציבור בראש הרשות נפגע כל עוד מרחפת מעליו עננה שחורה של חשדות פליליים, ובוודאי עת הוא נדרש לנהל את העיר ובמקביל לעסוק בהליך הפלילי נגדו; שנית, זכותו של כל חשוד כי החקירה בעניינו תמוצה בזמן סביר, ללא עינוי דין, וזאת ללא תלות בטיב ההכרעה. ביתר שאת, הדברים נכונים לגבי נבחר ציבור שעיני הציבור נשואות אליו, ואשר החקירות בעניינו משפיעות רבות על מידת אהדתו ושמו הטוב; שלישית, הכרעה מהירה תבטיח כי במושכות ההנהגה לא ישלוט מי שסרח והציב את ה"אני" מעל "הציבורי", ותמנע שחיקה באפקט ההרתעה הפלילית, ובעקרונות הגמול וההרשעה; רביעית, קבלת החלטה בזמן סביר תבטיח כי במקרה בו ראש רשות אשר חשוד בפלילים יעמיד עצמו לבחירת הציבור, תונח בפני הציבור הרחב ההכרעה בענייננו אשר תהווה שיקול רלוונטי לכל בוחר (לדוגמא, החלטה על הגשת כתב אישום נגדו, ולחילופין, סגירת התיק מנימוקים אלה ואחרים).
למרות האמור, הליכי החקירה וההכרעה בעניינם של ראשי רשויות נמשכים שנים על גבי שנים, במהלכן ממשיכים אלה לנהל את הרשות המקומית מחד, וממשיכה אותה עננה לחוג מעליהם מאידך. להלן מקבץ דוגמאות להמחשה: (1) ראש עיריית בת ים, מר שלמה לחיאני, נעצר על ידי המשטרה לעיני כל בחודש דצמבר 2009, ובהמשך אף נחקר מספר פעמים. בשנת 2011 הועבר חומר החקירה להכרעת הפרקליטות. עד היום, למעלה משלוש שנים לאחר תחילת החקירה, טרם התקבלה החלטה בעניינו; (2) ראש עיריית רמת גן, מר צבי בר, נחקר לראשונה על ידי המשטרה בדצמבר 2008, בחשדות של שוחד והפרת אמונים. החומר בעניינו הועבר לפרקליטות בשנת 2010. עד היום, למעלה מארבע שנים לאחר תחילת החקירה, טרם התקבלה החלטה בעניינו; (3) ראש עיריית נצרת עילית, מר שמעון גפסו, נחקר על ידי המשטרה בשנת 2010, בחשדות של קבלת שוחד והפרת אמונים. החומר בעניינו הועבר לפרקליטות בשנת 2011. עד היום, למעלה משנתיים לאחר תחילת החקירה, טרם התקבלה החלטה בעניינו; (4) ראש עיריית רמת השרון, מר יצחק רוכברגר, נחקר על ידי המשטרה בשנים 2007-2008 בחשד לקבלת דבר במרמה, זיוף מסמך, והפרת אמונים. החומר בעניינו הועבר לפרקליטות בשנת 2008. עד היום, למעלה מארבע שנים לאחר תחילת החקירה, טרם התקבלה החלטה בעניינו; (5) ראש עיריית חדרה, מר חיים אביטן, נחקר על ידי המשטרה בשנים 2008-2009 בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים. בשנת 2009 הועבר חומר החקירה להכרעת הפרקליטות. עד היום, למעלה מארבע שנים לאחר תחילת החקירה, טרם התקבלה החלטה בעניינו; דוגמאות אלה הן על קצה המזלג בלבד, קיימת שורה ארוכה של דוגמאות נוספות, שגם בהן, פער הזמנים בין ראשית החקירה להכרעה בדבר הגשת כתב אישום ולחילופין סגירת התיק, עומד על מספר שנים.
נזכיר ונבהיר כי עסקינן בהכרעה בדבר הגשת כתב אישום או סגירת התיק, ולא בהכרעה בתיק לגופו (אם וככל שהוגש כתב אישום). לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום, מתקיימים בדרך כלל הליכי שימוע לחשוד, שרק לאחריהם מתקבלת החלטה סופית על הגשת כתב האישום. גם הליכים אלה, שלאחר ההכרעה בדבר הגשת כתב אישום (הליך השימוע וניהול ההליך בערכאות) אורך לא פעם מספר שנים נוספות.
מוסדות אכיפת הדין: "זה המיטב"
מוסדות אכיפת הדין לא חולקים על חשיבות זירוז הליכי הטיפול בתביעה, עד לשלב של הגשת כתב האישום. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 4.1202 עומדת בבירור על הצורך החיוני בטיפול זריז בהליכים פליליים על מנת לחזק את אפקט ההרתעה, לאפשר איסוף ראיות מלא ואמין, להימנע מעינוי דין ולהבטיח את אמון הציבור. ההנחיה סוקרת מספר מקרים שיזכו בעדיפות בהם "ראוי לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי, שכן שיהוי באותם מקרים עלול לגרום נזק גדול יותר". ניתן לטעון כי הליכי חקירה פלילית נגד ראש רשות מקומית (ונבחר ציבור באופן כללי) נכללים תחת המקרה של "עניין ציבורי מיוחד", ומכאן שיש ליתן להם קדימות בטיפול. ההנחיה קובעת כי בעבירות מסוג פשע (בהן חשודים ראשי הרשויות לרוב) תתקבל החלטת הפרקליטות תוך 18-24 חודשים. לתקופה זו יש להוסיף תקופות זמן הנובעות מקיומן של נסיבות המעכבות קידום מהיר של ההליכים, שאין תלויות בפרקליטות (השלמות חקירה ונסיבות מיוחדות של עדים ונחקרים).
כמו כן, רשויות התביעה נוהגות להיתלות בשורה של סיבות המעכבות לטעמן הכרעות מהירות (יחסית) בתיקים מעין אלה. מורכבות ההליכים, עומס העבודה ומגבלות כוח אדם מוזכרים לא פעם כרקע לעיכוב בהכרעה בהליכים אלה.
דיון ומסקנות
ניתן להתווכח אודות סבירות מסגרת הזמנים הקבועה בהנחיה לעיל, ולהעמיק בנימוקי הפרקליטות והמשטרה לתקופות הזמן הארוכות הנדרשות להכרעה בתיקים בעניינם של ראשי רשויות. בצד זאת, העיקר הינו פשוט. בפנינו מציאות קשה ובלתי סבירה לפיה מכהנים ראשי רשויות בתפקידם לתקופות ממשוכות כשמעליהם מתנוססת עננה של חשדות פליליים, תוך פגיעה קשה בעיקרון ההרתעה הפלילי. חמור מכך, ראשי רשויות אלה אף מתמודדים בבחירות, והדבר כשלעצמו לגיטימי בוודאי, מבלי שהוכרע עניינם, לכאן או לכאן. הבוחר מן המניין ניצב בפני הכרעה מורכבת המאלצת אותו לשקול את "אני זכאי!" בו מנופף ראש הרשות, לבין העובדה כי נפתחה נגדו חקירה פלילית שטרם מוצתה. קיים לציבור אינטרס לדעת שנבחריו ראויים ונקיי כפיים ומציאות הכופה על הציבור לחיות תקופה ארוכה מבלי לדעת האם נבחר ציבור כשל בתפקידו ומעורב בעבירה פלילית, היא לא בריאה בעליל.
זאת ועוד, תמונת המצב האמורה אף פוגעת קשות באמון הציבור בנבחריו, במוסדותיו ובכלל השלטון המקומי. ריבוי המקרים בהם נמשכת החקירה בעניינם של ראש רשויות שנים ארוכות תורמת לנטיעת התחושה כי "השלטון המקומי מושחת", או "כולם מושחתים" וכיוצא באלה סיסמאות (שבהיותן גורפות הן בוודאי לא מדויקות).
הכרעה מהירה ככלל, ובפרט בעניינם של ראשי רשויות, תחזק את אמון הציבור, תמנע מצב בו ליד ההגה יושב מי שיתברר בדיעבד כי סרח, גנב והשחית, ותשיב לאפקט ההרתעה הפלילית את כבודו האבוד. הטעמים והנימוקים שהובאו לעיל אינם יכולים להצדיק, להכשיר או להפחית מחומרתה של מציאות קשה ולא בריאה, לפיה הבוחר מתרגל כי לא פעם כנגד ראשי הרשויות מתנהלים הליכים וחקירות שטרם הוכרעו. נימוקים וטעמים אלה אף לא יכולים להצדיק מקרים שונים בהם מורשע ראש הרשות שנים רבות לאחר מועד התרחשות העבירות, ולחילופין נסגר התיק כנגדו שנים רבות אחר פתיחת החקירה.
המציאות הקשה דלעיל, מונחת לפתחן של רשויות אכיפת החוק, ושומה עליהן לפעול לשינויה. ניתן להעלות שורה של הצעות בהקשר זה, הכוללות הקמת מחלקות ייעודיות, הוספת תקני כוח אדם וקביעת מסגרות זמן קצרות יותר לטיפול בתיקים של ראשי רשויות. מצב העניינים האמור אינו יכול להימשך, ובנוסף לכל נזקיו, הוא אף פוגע במעמדן של רשויות אכיפת החוק בעיניו של האזרח מן המניין, ומוסיפות לתחושה של "אין דין ואין דיין". העיכוב בקבלת החלטות בעניינם של ראשי רשויות גורם לנזקים רבים, שייתכן שלעתים עולים על הנזק שבעבירה הפלילית לגופה. העיכוב גורר פגיעה רוחבית קשה בכללי מנהל תקין ובערכי איכות השלטון.
הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות הממשמשות ובאות עלינו לטובה באוקטובר 2013 הן הזדמנות מצוינת לרשויות אכיפת הדין לשקול נקיטת צעדים בנושא. החשת ההכרעות בעניינם של ראשי רשויות (מיותר לציין, שלא על חשבון המקצועיות והיסודיות) תביא תרומה חשובה לכלל המעורבים: ראשי הרשויות, רשויות אכיפת הדין והציבור הרחב. ומעל הכל, ואף חשוב מהכל, היא תבצר את שלטון החוק ותביא ברכה על הדמוקרטיה בשלטון המקומי.