התנהלות החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי מדינה

התנועה לאיכות השלטון פנתה לרוני פרידמן, ממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות בדרישה לשמור על האינטרסים הכלכליים של המדינה, מתוקף בעלותה בחברה למפעלי כלכלה ותרבות ובבנק יהב
בפנייה לממלא מקום מנהל רשות החברות מדגישה התנועה לאיכות השלטון כי החברה למפעלי כלכלה הינה חברה בבעלות שווה של הסתדרות עובדי המדינה ושל המדינה. החברה למפעלי כלכלה מחזיקה במשותף עם בנק מזרחי-טפחות בבנק יהב . כמו כן, על פי סעיף 1 לחוק החברות הממשלתיות, חברה מוגדרת כחברה מעורבת כאשר 50% או פחות מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית הינם בידי המדינה. התנועה לאיכות השלטון מצביעה על כך כי החברה למפעלי כלכלה הינה חברה מעורבת, וכפופה להוראות החוק החלות על חברה כזו. כחברה מעורבת, החברה למפעלי כלכלה נתונה לפיקוח רשות החברות ממשלתיות.
התנועה לאיכות השלטון מציינת כי מדוח רשם החברות עולה כי בבנק יהב מכהנים, ככל הנראה, שני דירקטורים בלבד מטעם החברה למפעלי כלכלה: מר עופר עיני – יו"ר הסתדרות העובדים, ומר אריאל יעקבי – יו"ר הסתדרות עובדי המדינה. לנוכח זהותם של שני הדירקטורים, עולה החשש כי החברה למפעלי כלכלה איננה ממלאת את ייעודה בתורת "משרתם של שני אדונים שכן, למדינה, שמחזיקה ב-50% ממניות החברה למפעלי כלכלה, אין כלל נציגות בדירקטוריון של בנק יהב. רק ההסתדרות היא שממנה את הדירקטורים מטעם החברה למפעלי כלכלה.
בנוסף, התנועה לאיכות השלטון מציינת, כי זכותה של המדינה למנות דירקטורים בבנק יהב אמורה להיות שווה לזו של ההסתדרות, מתוקף ההחזקה המשותפת של המדינה ושל ההסתדרות במניות החברה למפעלי כלכלה. הואיל וכך, הרי שנוצר מצב בלתי ראוי בעליל. המדינה זכאית למנות מספר זהה של דירקטורים לאלו הממונים מטעם ההסתדרות בבנק יהב . אי-עמידה על זכות זו היא חמורה, ויש בה כדי לפגוע באינטרסים הכלכליים של המדינה.
לאור כך, התנועה לאיכות השלטון דורשת מממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות לבדוק מדוע למדינה, כבעלת מחצית מהמניות בחברה למפעלי כלכלה, אין ייצוג בדירקטוריון בנק יהב. לדעת התנועה, יש לדאוג לתיקון מיידי של המצב. התנועה לאיכות השלטון דורשת להבין מדוע לא מונה עד היום דירקטור בבנק יהב מטעם המדינה, והאם קיים הסדר בין המדינה להסתדרות אשר בו מוותרת המדינה על זכותה למנות דירקטורים מטעמה. אם קיים הסדר כזה – ראוי כי הוא יפורסם בפומבי, על נימוקיו.
כמו כן, התנועה לאיכות השלטון מציינת כי לפי פרסום בעיתון "דה מרקר", החברים עיני ויעקבי מושכים לכיסם הפרטי את הגמול בגין כהונתם כחברי דירקטוריון בבנק יהב, ואינם מעבירים את הכסף לחברה למפעלי כלכלה, הגוף שמטעמו הם מונו, זאת בניגוד לנוהג המקובל, על פיו דירקטורים מעבירים את שכרם לגוף שמטעמו מונו הם לתפקיד. על פי הפרסום, מדובר בגמול שנתי מצטבר של כ-150,000 ₪ לכל אחד מהם. זאת ועוד, מן הכתבה עולה כי עיני ויעקבי מכהנים כחברים בוועדת השכר בבנק יהב. במסגרת זאת, כך נטען, השניים מקדמים מהלך לפיו הבנק יזמין חוות דעת משפטית מגורם חיצוני אשר תקבע כי כל הדירקטורים בבנק יהיו זכאים לקבל את הגמול ישירות לידם.
לטענת התנועה לאיכות השלטון, חוק החברות אוסר על דירקטור להיות נוכח בישיבת דירקטוריון אם יש לו עניין אישי בדיון. על פניו, ולאור הפרסומים לפיהם רק עיני ויעקבי מושכים את הגמול לכיסם הפרטי, הרי שהם מנועים מלהשתתף בישיבות שבהן נדונה סוגיית הגמול. כמו כן, בכל מקרה נראה כי ההחלטות האמורות צריכות היו לקבל גם את אישור האסיפה הכללית של בנק יהב.
על כן, התנועה לאיכות השלטון דורשת מממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות להבהיר: האם קיים הסדר בין עיני ויעקבי לבין החברה למפעלי כלכלה, בדבר משיכת גמול דירקטורים? האם הנושא עלה לדיון בישיבות הדירקטוריון או האסיפה הכללית? מה הייתה עמדת המדינה בסוגיה זו? כמו כן, התנועה דורשת לקבל את הפרוטוקולים של כל דיון שנעשה בנושא, בדירקטוריון החברה ובאסיפה הכללית.
בנוסף, התנועה לאיכות השלטון מציינת, כי לפי דוח רשם החברות, במהלך 15 השנים האחרונות הגישה החברה למפעלי כלכלה ארבעה דוחות שנתיים בלבד לרשם. הדוח האחרון הוגש לפני כ-5 שנים, בשנת 2008. באתר של רשות החברות הממשלתיות לא נמצאים כלל דוחות כספיים שנתיים מהחברה למפעלי כלכלה, ואילו דו"ח הפעילות התמציתי האחרון של החברה הינו לשנת 2007. נוכח נתונים אלו, התנועה לאיכות השלטון דורשת לדעת האם הוגשו לרשות החברות הממשלתיות דוחות נוספים אשר לא הוזכרו בדוח הרשם או באתר הרשות? אם ככך היה, התנועה מדגישה כי מן הראוי להעלותם לאתר רשות החברות הממשלתיות. אם לא הוגשו דוחות כאלה, התנועה דורשת לדעת האם הרשות דרשה מהחברה למפעלי כלכלה את דוחותיה השנתיים, וככל שהועלתה דרישה כזו – מדוע היא לא נענתה.
התנועה לאיכות השלטון מדגישה את חשיבות הפיקוח והמעקב של הרשות אחרי חברות מעורבות, בוודאי אלו שבהן יש למדינה אינטרס כספי מובהק. מצופה מהרשות כי תעשה כל שביכולתה על מנת שהחברות שבפיקוחה יעמדו בדרישות החוק.