הקרנבל הדמוקרטי, רות מרגולין דוברת התנועה

נתוני מדד השחיתות העולמי שפרסמה עמותת 'שקיפות בינלאומית ישראל', לא הפתיעו איש. הם רק עיצבו בטבלאות ובמספרים את התחושה הכללית, שבתחומים רבים פשה נגע השחיתות. מסתבר, לפי המדד, כי 73% מאיתנו סבורים שהשלטון מנוהל ע"י קומץ בעלי אינטרס. יותר מכך, מסתבר, על פי המדד, כי הגוף המושחת ביותר הוא דווקא המפלגות הפוליטיות.
אחרי 65 שנים ולאחר שינויים לא מעטים במנגנוני ההתנהלות של המערכות הפוליטיות, המצב לא השתפר, אלא אף הורע. חוסר האמון גבר. שיטת הבחירות המקדימות, 'הפריימריז', שהחליפה את וועדות המינויים, נועדה להגביר את אמון ציבור הבוחרים בטוהר כפיהם של נבחרי הציבור, אבל ניתן לקבוע כי, לא השיגה את יעדה. אמון הציבור בניקיון השיטה לא גדל. מפלגות מתהדרות בהיותן דמוקרטיות, ומציגות את מוסדות המפלגה כנוצות בקרנבל הדמוקרטי. אבל מאחורי קלעי הקרנבל השחיתות חוגגת. במערכת הבחירות האחרונה היינו עדים להתנצחויות, חשדות לשוחד, קידומים ומינויי מקורבים.
עמדת התנועה לאיכות השלטון לאורך השנים היא כי, שיטת הפריימריז, כפי שהיא נהוגה היום, מציבה בעיות רבות, מאחר ולמועמדים בעלי האמצעים או המקושרים לבעלי הון, יש יתרון משמעותי בדרכם לבוחרים. לדעתנו, המפלגות לא צריכות להמתין לפרסום דוחות מבקר המדינה, אלא עליהן לבנות צעדים בוני אמון ולפרסם את הדוחות על פעילותן וביוזמתן.
התנהלות זו נעשית פעמים רבות בתחומים האפורים של השיטה הדמוקרטית, ובשולי החוק ופעמים אחרות אף תוך פגיעה בחוק המפלגות.
ואחרי כל זה, לא הפתיעו גם נתוני הסקר שהעלו כי 71% מהציבור סבורים שהממשלה אינה יעילה במלחמתה בשחיתות. הציפייה שמוסדות השלטון הם שיתגייסו בלהט למלחמה בקלקולים הפוליטיים, כמוה כציפייה שהחתול יחרף נפשו בהגנה על השמנת.
אחד הפתרונות לעצור את ההידרדרות המוסרית בשירות הציבורי היא שקיפות. בין המהלכים שאותם יש לבצע – פרסום הצהרות ההון של חברי הכנסת לכלל הציבור, כדי למנוע ניגודי עניינים בפעילותם הפרלמנטרית. חברי הכנסת החברים בוועדות הכספים והכלכלה נדרשים למידה גדולה יותר של אמון מצד הציבור ונתבעים לחשוף גם את תיק המניות שלהם. מביך היה לשמוע את חברי הוועדות מתפתלים בסירובם לעשות זאת.
גם לנו, לציבור, חלק באשמה. הציבור, כך נראה, התרגל לנורמות אתיות וחוקיות פסולות בהתנהלות נבחריו. ראשי ערים שסרחו, או נחשדים בפלילים, שבים ומעמידים עצמם למבחן הציבור בביטחון מלא. חשד לאי ניקיון כפיים הוא כבר לא עילה להצבעה נגד מועמד.
אבל נדמה שמשהו בכל זאת השתנה. המחאה החברתית של הקיץ שעבר והרשתות החברתיות באינטרנט, שכוחן גדל והולך, מוכיחות כי אפשר אחרת. זה קרה לא מזמן בפרשת ה"מיטה המעופפת" שבה הפגין הציבור מורת רוח מן השימוש הפזרני שעשתה לשכת ראש הממשלה בתקציבה כששילמה חצי מיליון שקלים על התקנת מיטה לטיסה קצרה אחת; פרסום הפרשה עורר זעקה ובדרישה לנהוג בשקיפות ולפרסם את הוצאות מעון ראש הממשלה ונשיא המדינה.
אל לנו, הציבור, להיכנע לאדישות ולאפשר לנבחרי הציבור לחוש כי המשחק הפוליטי הוא פרטי. כאן המקום של ארגונים אזרחיים לקום ולהגן על הזכות לחיות במדינה בה טוהר המידות הנו ערך עליון. אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר. זה נכון למערכת המשפט. זה נכון גם בזירה הפוליטית.