ב- 20.10 – דיון בעתירה נגד החלטת הממשלה לייצא את הגז

הפעם השלישית בלבד שבה הרכב שופטים מורחב מתכנס לדון בעתירה בנושא סביבתי
ביום ראשון (20.8) בשעה 9:00 בבוקר ידון בג"צ בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לייצא את הגז. כזכור, בדיון הראשון שהתקיים בנושא, קבע נשיא בית המשפט העליון כי יש לנהל את הדיון במסגרת הרכב שופטים מורחב של שבעה שופטים וכי הדיון יתנהל כאילו הוצא למדינה צו על תנאי.
בעתירתן מבקשות 'התנועה לאיכות השלטון' ו'אדם טבע ודין' לחייב את המדינה לבטל את החלטת הממשלה בעניין ייצוא הגז ומדגישות כי ההחלטה מבוססת על תשתית עובדתית פגומה וחסרה, לרבות הסתמכות על מאגרים "וירטואליים" שבינתיים הוכחו כיבשים.
אל העתירה צורפה חוות דעת מומחה של ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה ב'אדם טבע ודין' על פיה, בעוד 25 שנה, תשלם מדינת ישראל למעלה מ-13 מיליארד שקלים בשנה, כתוצאה מעלויות חיצוניות. "החישובים החסרים והתחזיות האופטימיות יובילו את משק האנרגיה הישראלי למצב טראגי בו מדינת ישראל תצטרך בעוד 25 שנים לשוב ולייבא דלקים מחצביים שהינם מזהמים יותר מגז טבעי, וסביר כי יהיו יקרים יותר מגז", נכתב בעתירה.
לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "כללי המינהל התקין מחייבים כי החלטת בסדר גודל משמעותי, כמו ייצוא הגז תתקבל לאחר דיון מעמיק ושקוף בכנסת ולא במחשכים.
עו"ד מיקה קונר-קרטן, מנהלת תחום החקיקה ב'תנועה לאיכות השלטון': "בעניינים כה מהותיים, בעלי השפעה לעשרות שנים על המשק הישראלי, יש חשיבות קריטית להבאת הדברים להחלטת הכנסת. זהו ההליך הראוי והנכון"
הרכב מורחב: הפעם השלישית בהיסטוריה של המשפט הסביבתי בישראל
זוהי הפעם השלישית בלבד בהיסטוריה של המשפט הסביבתי בישראל שבה הרכב שופטים מורחב מתכנס לדון בעתירה בנושא סביבתי. בשני המקרים הקודמים אותם ניהלה 'אדם טבע ודין', העתירות נדחו, אך פסקי הדין יצרו תקדימים שבאמצעותם הושרשה תפיסת העולם הסביבתית במדינת ישראל ועליהם נשענת כל עתירה בנושא סביבתי בישראל.
•בג"צ 4128/02 אדם טבע ודין נ' ראש ממשלת ישראל ואחרים (פרשת הקמת הוועדה לתשתיות לאומיות) – שבעה שופטי בית המשפט העליון מתכנסים על מנת לדון בעתירה שהגשנו לביטול הועדה לתשתיות לאומיות. העילה: ההוראות שנקבעו בחוק לגבי סדרי עבודתה של הועדה פוגעות בזכות הציבור להתנגד לתוכניות שעלולות לגרום לפגיעה קשה בסביבה וכתוצאה מכך לפגיעה בבריאות ובחירות שהן חלק מכבוד האדם, וכן לפגיעה בקניין. פסק הדין: העתירה נדחתה, אך 'נשיא ביהמ"ש העליון דאז, אהרון ברק קבע כי הזכות לסביבה ראויה כלולה בזכות לכבוד האדם וחירותו, ככל שמדובר בפגיעה במינימום הקיום האנושי. בנוסף, השופטת דורנר קבעה כי ניתן להכיר בזכות לסביבה ראויה כזכות המוגנת על פי חוק והשופטת דורית בינייש קבעה כי דלתו של ביהמ"ש תהיה פתוחה לעתירות על התנהלות הות"ל.
•בג"צ 4827/05 אדם טבע ודין ואח' נ' שר הפנים (פרשת ניצנים) – תשעה שופטי בית המשפט העליון מתכנסים על מנת לדון בעתירה שהגשנו נגד בניית קראווילות למפוני גוש קטיף על חוף הים בניצנים. העילה: התקנות נחקקו בחוסר סמכות והן פוגעות אנושות בזכות ההתנגדות.
פסק הדין: מאחר שהעבודות כבר היו בעיצומן, קבעו השופטים שהעתירה הפכה תיאורטית והם לא מוצאים מקום להכריע בשאלת תוקפן של התקנות. אולם השופטים קבעו כי: "אם תחליט המדינה לעשות בעתיד שימוש נוסף בתקנות השנויות במחלוקת היא תודיע על כך לעותרת, ותיתן להן זמן סביר לפנות לבית המשפט". ואכן מאז פסק הדין הובאו לידיעות אדם טבע ודין מקרים בהם ביקשה המדינה לעשות שימוש בתקנות.
פרסום בYNET
פרסום בכלכליסט