איכות השלטון לועדת הכספים: יש להקים ועדת חקירה פרלמנטארית לאור הכישלון המערכתי של הרגולטורים בהתנהלות קבוצת אי.די.בי

התנועה לאיכות השלטון פנתה היום (יום א') לחברי ועדת הכספים לקראת הדיון בכישלון הרגולטורים בפיקוח על בעלי ההון, אשר עתיד להתקיים מחר (יום ב'). התנועה לאיכות השלטון קוראת לועדת הכספים לפעול להקמת ועדת חקירה פרלמנטארית בנושא זה.

התנועה לאיכות השלטון פנתה היום (יום א') לחברי ועדת הכספים, התנועה בבקשה למצות את סמכותם ולפעול להקמת ועדת חקירה פרלמנטארית בעניין הכישלון המערכתי המתמשך של כמעט כל שומרי הסף בפיקוח על פעילותה של קבוצת אי.די.בי במשך יותר מעשור. זאת, על מנת לוודא שהנזק האדיר שהמשק הישראלי נאלץ להתמודד עימו, לא יישנה ולא יחזור על עצמו.
התנועה לאיכות השלטון מדגישה בפנייה לחברי הוועדה, כי תהליך עלייתו המטאורית של מר נוחי דנקנר היה חסר תקדים – באמצעות השקעה מינימאלית של כ-150 מיליון שקלים, שקיבל תמורת מכירת חלקו בחברה המשפחתית 'דנקנר השקעות', ותוך התבססות על הלוואות מידי הציבור ומינוף עסקיו, צמח לעמוד בראש פירמידה אדירה השולטת על כמאתיים וחמישים חברות עם מאזן של למעלה מ-130 מיליארד שקלים. כישלונה של קבוצת אי.די.בי הוא אקורד הסיום של שורת צעדים מבהילים ברשלנותם, שהשפעתם על הציבור קשה. השיטה שאפשרה כשלון זה עודנה פועלת, מתדלקת שורה של תחלואים שרירים וקיימים גם אחרי קריסתה של הקבוצה. ככל שהכשלים לא יטופלו בצורה מערכתית כוללת, ייראו הישנותן של התופעות שוב ושוב: "התנהלות זו של הגורמים הרגולטורים פגעה אפוא ביציבות המשק ובכספי הציבור ובד בבד מעלה שאלות שחובה על כל מי שערכים כגון טוהר מידות, שקיפות ושוויון יקרים בעיניו, לשאול."
התנועה לאיכות השלטון מבקשת להראות, כי לאורך שנים רבות גורמי הרגולציה בישראל עמדו מהצד כצופים במחזה ולא פעלו על מנת לעצור, בזמן אמת, עסקאות ענק, אשר היטיבו עם בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי עסקאות, אשר התאפיינו בהליכה על קצה הקו האפור של החוק ועסקאות, ואפשרו התבססות על מינוף אדיר וסיכון כספי הציבור: "ההתנהלות וההסתמכות על כספי ציבור והמינוף האדיר, תוך ניצול רפיסותו של הרגולטור הפכה לשיטה, בה הרווח נכנס לכיס אחד, אך הסיכון נופל על כתפי אחר. למעשה, סללה הרגולציה במחדליה, דרך מלכים למספר מצומצם של משפחות להפוך לגורמים החזקים במשק". הפרשיות הרבות מאששות את החשש כי אין מדובר במקרה בודד, אלא בתופעה רחבה ושיטתית, הנשענת על תרדמת גורמי הרגולציה במקרה הטוב ועצימת עין מכוונת במקרה הרע, באמצעותם הוקמה האימפריה המתמוטטת.

להלן הנושאים שנדונו במכתב:

1. חתימה על הסכם עקרונות בדבר קבלת זכויות בניה עם שינוי קרקעות המלח מקרקע חקלאית לקרקע לבנייה רוויה, כששווין מוטל בספק וכך גם תוקף העסקה. עם זאת, שימשו הקרקעות כבטוחה להלוואה על סך 400 מיליון דולר לשם קניית שליטה בבנק הפועלים.
2. אישור הלוואה חריגה בתנאיה, מצד קרן 'מבטחים', תוך כשלים חמורים בהליך, שאפשרה סופית את רכישת אי.די.בי על ידי דנקנר, תוך סיכון כספי הפנסיה של הציבור הרחב.
3. הגנה על מונופול המלט 'נשר' על ידי הטלת היצף על יבוא, שהביאה להתייקרות מחירי מלט בו בזמן שברשות הפלשתינאית נמכרת הסחורה במחיר הנמוך בכ-20% מהמחיר בישראל. שר התמ"ת דאז, מר אולמרט, אשר ההיטל נקבע בזמן כהונתו בשנת 2003, מונה כשנתיים לאחר פרישתו מהפוליטיקה ליו"ר קבוצת לבנת, מבעלי חברת 'נשר'.
4. מיזוג בין החברות 'שופרסל' ל'קלאבמרקט', שנקבע על ידי מרכז המידע של הכנסת כי היה מהגורמים המרכזיים שהשפיעו על יוקר המחייה בתחום המזון בישראל.
5. העמדת אשראי של 100 מיליון ₪ ע"י בנק דיסקונט ב-2003, לחברת 'טומהוק' הפרטית שבבעלות דנקנר, לצורך השלמת רכישת השליטה באי.די.בי. לפי מרבית ההערכות לא ניתן יהיה לגבות את החוב לעולם. מר מינטקביץ', שההלוואה אושרה בתקופתו כיו"ר דיסקונט (וקודם לכך כיהן כיו"ר הרשות לני"ע), מונה מספר חודשים לאחר סיום תפקידו לסגן יו"ר מועצת המנהלים של אי.די.בי אחזקות.
6. משכורות עתק למנהלי הקבוצה – 16 המרוויחים הגדולים ביותר הרוויחו קרוב ל-600 מיליון שקלים בין השנים 2004-2011, סכומים שבמקרים מסוימים נראה כי הובילו לנאמנות יתר ועצימת עיניים.
7. עסקאות בעלי עניין והעסקת קרובים של השותפים בקבוצת אי.די.בי. תופעה מקוממת שחזרה על עצמה לכל אורך השנים בהם מר דנקנר ושותפיו שלטו בקבוצה. סקירת מגוון הפרשיות בנושא זה חושפת את העובדה שלמרות שהציבור והנושים נאלצו לוותר על חלק מכספם בשלב הסדר החוב, שותפים בכירים "חלבו" כספים רבים מתוך הקבוצה בשורה של עסקאות בעלי עניין.
8. "דלתות מסתובבות" – מסלול מובטח לכאורה לקידום. בין נושאי המשרות שעברו מהרשות לניירות ערך לכהונה בקבוצת אי.די.בי: ראש הרשות לניירות ערך, יועצה המשפטי, מנהל מחלקת תאגידים וחשבונאי בכיר, משנה למנהל מחלקת תאגידים וסגן מנהל מחלקת חשבונאות.
9. הלוואה תמוהה של בנק הפועלים לחברת 'טומהוק' שהועברה ל'גנדן' (שתיהן בבעלות דנקנר). ההלוואה ניתנה בתקופה בה היה ברור לכל מצבה הרעוע של אי.די.בי, ולכן הלכה למעשה ההלוואה שימשה להחזר חוב על סך 50 מיליון ₪ לבנק לאומי דרך 'גנדן'.
10. ניצול והכוונת כספי הביטוח והפנסיה של עמיתי כלל ביטוח על מנת לקדם אינטרסים אישיים של בעל השליטה. בין היתר, השקעה באג"חים של הקבוצה ובקרנות של מקורבים, שהניבו תשואות אפסיות או שליליות לציבור.
11. השקעה בקרן של מר דני נווה, מקורבו של דנקנר, שאף מונה ליו"ר כלל ביטוח בתנאים מפליגים אף שניסיונו המקצועי לצורך מינוי זה נראה היה לכאורה כבלתי מספק.
12. חליבת דיבידנדים אגרסיבית מחברות שבתחתית הפירמידה, אל החברות שבראשה ואל בעלי השליטה, מבלי שבוצעו לכאורה הפרוצדורות הקבועות בחוק. כך למשל, בית המשפט קבע כי החברה לא עמדה במבחן הרווח או לחלופין פנתה לבית המשפט לאישור החלוקה ולכן החלוקה שבוצעה בשנת 2011 הוגדרה כחלוקה אסורה.
13. יצירת משחקים חשבונאיים היוצרים רווח רעיוני – על אף שרווח הוא למראית עין בלבד, הקבוצה חילקה באופן ממשי כדיבידנד.
14. מכירת 'גנדן תיירות' המחזיקה ב'ישראייר' המפסידה, שהיתה בבעלותו של דנקנר, לאי.די.בי פיתוח הציבורית, ועל ידי כך השתחררות מהלוואת הבעלים האישית, שנתן דנקנר לגנדן.
15. הלוואת בעלים של דסק"ש ואי.די.בי פיתוח, בסך 700 מיליון ₪, לחברת כור – כדי שזו תוכל להתמודד עם חובותיה העצומים, ללא ריבית וללא ביטחונות.
16. מכירת חלקה של 'כור' בבניין מטה בנק HSBC בניו יורק, דווקא ל'נכסים בניין', אף שפורסם כי היו בנמצא שתי הצעות גבוהות יותר.
17. עסקה בגובה 2 מיליארד דולר, תוך תשלום מס בגובה 35 מיליון דולר בלבד, באופן החורג מהמקובל. מפרסומים שונה עולה כי יו"ר רשות המיסים, שאישר את העסקה עמד להיות ממונה, שנה מסיום תפקידו, ליו"ר נייר חדרה הנמצאת בבעלות אי.די.בי (יצוין, כי תיק החקירה הפלילי בעניין זה נסגר).
18. קניית כלי התקשורת 'מעריב', עסק מפסיד, שהוביל להפסדים משמעותיים בעלות של 370 מיליון ₪ לדסק"ש. יש לציין, כי העיתון שימש במה תקשורתית לקידום האינטרסים של הקבוצה ובעלי השליטה בה.
19. התנהלות תמוהה של הבנקים בישראל, ובפרט של וועדות האשראי, אשר הובילה למצב בו, על פי הערכות, הבנקים חשופים ללא בטחונות בכ-2 מיליארד שקלים לחובותיה של אי.די.בי.
20. דירוג גבוה ביותר של חברת 'מעלות' את סדרות האג"ח של אי.די.בי, המשקף לציבור תמונה לפיה לקבוצה יכולת פירעון גבוהה, בניגוד למצב בשטח.
21. כשל מערכתי של החלטות חברי הדירקטוריונים השונים בפירמידת אי.די.בי שפעלו לכאורה לטובת בעלי השליטה.
22. שימוש בכספי חברות הקבוצה לצורך תרומות למטרות חברתיות – מה שהוביל בסופו של דבר ליצירת כנס תמיכה של אנשי ציבור רבים במר דנקנר, וזאת למרות שמרבית מהכספים שנתרמו היו הכספים של הציבור.