נייר עמדה חוסר האפקטיביות שבחוק הצינון

נקודת המוצא והנחת היסוד המרכזית לעמדתנו בסוגיה היא כי עיקרון הצינון, נועד ביסודו למנוע קיומם של ניגודי עניינים ואפילו למראית עין בלבד – עיקרון חשוב מעין כמותו, לשם כינון מנהל תקין ושמירה על טוהר השירות הציבורי ועל אמון הציבור במוסדות השלטון השונים.
הכותרות האחרונות לקראת הוועידה בדאבוס הצביעו על כך שכ-85 אנשים בעולם, מחזיקים בהון השווה ערך להונה של מחצית מהאוכלוסייה- ריכוז כוחות כלכליים בידיים מעטות אינו מאפיין רק את השוק הבינלאומי, הוא נמצא גם כאן אצלנו ואחת מהתוצאות שלו היא "רכישת שירותיהם" של מי שעמדו בנקודות מפתח בשלטון.
לשכירת שירותיהם של עובדי ציבור טובים וראויים שתי השפעות מצטברות: חשש כי עובדי ציבור יבקשו להבטיח גם לעצמם מקום בצמרת הכלכלית ובכך יטו, אפילו מבלי דעת, את החלטותיהם לטובת בעלי המאה; ההשפעה השניה היא על אמון הציבור בטוהר החלטות עובדי הציבור, כאשר לפניו אותה דלת שלא פסיקה להסתובב.
חוק הצינון, במתכונתו הנוכחית, אינו מצליח לטפל באופן מעמיק, שורשי ונכון בבעיות אותן ביקש המחוקק למנוע ולפתור בעת חקיקתו, שהרי המשק הפך בשנים האחרונות למשק שבו המגזר הפרטי תופס מקום רב יותר ופועל מול הרגולטורים השונים, להבדיל מהמשק הריכוזי, שהיה רובו ככולו בשליטת המגזר הציבורי, בעת חקיקת חוק הצינון בשנת 1969 עת נחקק חוק הצינון.
התנועה לאיכות השלטון ערה לקשיים, אשר מעמיד החוק לעובד הציבור הפורש. עם זאת, ברי ונהיר כי תכליתו חשובה והוא נוגע בליבה של בעיה, אשר רק הולכת ומחמירה עם השינויים הרבים, אשר חלו במשק מאז חוקק החוק. נוכח הדברים נתכבד להציע, בתמצית, מספר שינויים מהותיים בטיפול בנושא:
– התגייסות משרד המשפטים והנציבות: יש צורך בשינויים חקיקתיים רבים, אשר מן הראוי כי משרד המשפטים יוביל אותם. כן נדרשת קביעת נהלים ברורים ובעיקר מעקב אחר יישום הוראות החוק, אשר מן הראוי שייעשה על ידי נציבות שירות המדינה.
– בין היתר, נוכח השינויים שחלו במשק הישראלי, מן הראוי להרחיב האיסורים הקיימים על ייצוג, הן מול עמיתים/קולגות והן ביחס למוסודת ציבור נוספים מולם עבד הפורש.
– מן הראוי להחיל תקופות צינון דיפרנציאליות הנותן מענה ראוי לפורשים השונים ולצורך בצינון שלהם- לשיטתנו דין מנכ"ל אינו כדין פקיד זוטר יותר.
– מן הראוי להוביל אכיפה משמעותית שתבוא לידי ביטוי בדין משמעתי ובקנסות ועיצומים כספיים לשרשרת הנוגעים בדבר: הפורש, המעסיק וכן עובדים הממשיכים לפעול מול הפורש.
– שקיפות – מן הראוי לפרסם את ההגבלות החלות על הפורשים. כידוע אחת הערובות העיקריות לתקינות מהלכי רשויות השלטון השונות היא הפומביות והשקיפות של מעשיהן והחלטותיהן.