התנועה לאיכות השלטון הגישה בקשה לתבובענה ייצוגית נגד חברה א.דורי בנייה בע"מ

התנועה לאיכות השלטון הגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה לתובענה ייצוגית נגד חברת א.דורי בנייה בטענה לנזק שנגרם למשקיעים בחברה כתוצאה מאי-גילוי מידע מהותי.
התנועה לאיכות השלטון פועלת רבות למען לקידום ניהול תקין וראוי של כספי הציבור ובכל זה להגנה על כספי ציבור המשקיעים בחברות ציבוריות. במסגרת פעילות זו, הגישה התנועה לאיכות השלטון, באמצעות ב"כ עו"ד רון דרור, עו"ד אופיר מנצ'ל ועו"ד אילן ורדניקוב, בקשה לתובענה ייצוגית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נגד חברת א. דורי בנייה בע"מ (להלן: החברה), בעלות השליטה בה – קבוצת דורי וגזית גלוב, וכן נגד הדירקטורים של החברה והמנכ"ל לשעבר, אריק וילנסקי, בטענה לנזק שנגרם למשקיעים בחברה כתוצאה מאי-גילוי מידע מהותי על אודות מצבה הפיננסי.

המידע המהותי האמור נוגע לגירעון עצום בתזרים המזומנים של החברה, בסך 72 מליון ₪, שנוצר מפעילותה העסקית ברבעון הרביעי לשנת 2013. מידע מהותי וחריג זה פורסם לראשונה רק בחודש מרץ 2014 במסגרת הדו"ח הכספי השנתי לשנת 2013. מספר חודשים לאחר מכן דיווחה החברה על הפסדים חריגים שנוצרו באותו רבעון, לראשונה מאז הנפקתה לציבור.

כמו כן, במסגרת הדו"ח השנתי לשנת 2013 הודתה החברה לראשונה כי הגירעון התזרימי הוא למעשה תוצאה של סכסוך כספי שהתגלע בין החברה לבין חברת GTS לכל המאוחר בחודש אוגוסט 2013. נתון זה מלמד על כך שמידע בדבר הגירעון בתזרים המזומנים של החברה היה בידיה עוד בטרם היווצרותו, אולם לא ניתנה למשקיעים "אזהרת רווח". לפיכך, טענת התנועה היא כי לחברה הייתה אפשרות לדווח לציבור על הגירעון התזרימי זמן רב לפני תום תקופת ההטעיה, אלא שהדיווח הגיע רק חודשים רבים לאחר מכן.

אם לא די בכך, חודש בודד לפני הדיווח על הגירעון במסגרת הדו"ח השנתי, פרסמה החברה דיווח מיידי על לקיחת קו אשראי מבעלת השליטה בה – חברה גזית גלוב – בסכום "מקרי" של 75 מיליון ₪. זאת, מבלי לציין, ולו ברמיזה, את הגירעון תזרימי עצום, בסכום של 72 מיליון ₪, שכבר נוצר ברבעון הרביעי של השנה הקודמת. לא זו אף זו, באותו דיווח טענה החברה כי האשראי נדרש לצרכיה השוטפים של החברה כעניין שבשגרה, ובכך שידרה החברה מצג שווא של "עסקים כרגיל".

מדברים אלו עולה כי לא די בכך שהחברה פעלה בפאסיביות מוחלטת בכל הקשור לדיווחים הנדרשים במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2013, והעדיפה שלא לפרסם לציבור המשקיעים את המידע בדבר מצוקתה התזרימית, אלא שמצאה להימנע מחשיפת אותו מידע מהותי במסגרת הדיווח על לקיחת קו אשראי שככל הנראה שימש לכסות על אותו גירעון.

כתוצאה מהאמור, גילויו של המידע בשלב מאוחר הוביל לירידה חדה בערך מניות החברה – ירידה של כ-20% בשלב הראשון ו-33% בתום התקופה – ובכך גרם נזק לציבור המשקיעים אשר רכש את מניותיה של החברה בתקופת ההטעיה, במחיר מופרז.