בג"ץ למדינה: האם אין חשש שמספרים הולכים וגדלים של מיועדים לשירות ביטחון יבחרו בשירות לאומי אזרחי?

בהמשך לדיון שנערך בתאריך 11.11.14 בבג"צ בעניין עתירת התנועה לאיכות השלטון לביטול חוק שקד לגיוס הורה היום (יום ג') לבית המשפט מפרקליטות המדינה לענות על שאלות ביניהן: "האם אין חשש שמספרים הולכים וגדלים של מיועדים לשירות ביטחון יבחרו בשירות לאומי אזרחי"? וכן, מהו שיקול הדעת של הפוקד להפנות מיועדים לשירות ביטחון לשירות לאומי אזרחי
רקע
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"צ בחודש מרץ 2014 וביקשה מבית המשפט להוציא צו על תנאי כנגד הכנסת אשר יורה לה לנמק מדוע לא תבטל את "חוק שקד" בשל הפגיעה הקשה, הבלתי חוקתית, הבלתי שוויונית והבלתי מידתית, של הצעת החוק בזכויות יסוד המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת ועוד, ביקשה התנועה לאיכות השלטון צו על תנאי כנגד הכנסת אשר יורה לה לנמק מדוע לא תבטל את "חוק שקד" הקובע הסדרים שונים לציבורים שונים בנוגע לחובת השירות הצבאי תוך פגיעה קשה בעקרון השוויון ותוך הפליה בין דם לדם.
לחלופין ביקשה התנועה לאיכות השלטון צו על תנאי כנגד ממשלת ישראל המורה לה לנמק מדוע לא יוענקו אפשרויות הבחירה השונות בהן אפשרות לדחיית שירות, לשירות אזרחי, לשירות מקוצר וללימוד תורה במקום שליבם חפץ לכלל המיועדים לשירות ללא תלות בהשתייכות מגזרית.
עתירת התנועה לאיכות השלטון מתבססת על כך כי המתווה ב"חוק שקד" אינו חוקתי, וזאת משום שהוא פוגע בשוויון, פוגע בזכויות יסוד חוקתיות ובהם החירות, הכבוד, חופש הקניין והעיסוק והזכות להגנה על החיים ושלמות הגוף בצורה שאינה מידתית ונכשל פעם אחר פעם במבחנים אשר קבעה הפסיקה לעניין מתווה החקיקה. כמו כן, החוק יוצר הבחנה בוטה בין ציבורים שונים במדינת ישראל, בין זכויות המוענקות לאזרחים רק משום השתייכותם המגזרית, בין אדם לאדם – בין דם לדם. לעמדת התנועה לאיכות השלטון, כפי שהוצגה בעתירה, החוק החדש לא רק שאינו שם קץ לעוול רב השנים, המתמשך, הפוגע פגיעה חמורה לאין שיעור באוכלוסיית המתגייסים ובערכים חשובים כמו ערבות הדדית ודאגה לזולת בחברה, אלא מקבע ומנציח את אותו הסדר פוגעני.
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "החלטת בית המשפט, אשר מפנה סדרה ארוכה של שאלות קשות אל המדינה – אשר רובן ככולן שאלות אשר נוגעות ליישומו והבנתו הבסיסית של חוק אשר היה אמור להיות נגיש, קריא ופשוט- מאשרת פעם נוספת את טענות התנועה כי מדובר בחוק מסובך ולולייני אשר כל תכליתו לנסות ולעטוף בעטיפה יפה את מטרתו האמיתית- והיא הימנעות המדינה מגיוסם של תלמידי הישיבות."