ח"כ מיכאלי בסיוע התנועה לאיכות השלטון מציעה הצעת חוק חדשה להגבלת שכר בכירים

מזה שנים רבות, סוגיית גובה השכר של נושאי משרה בחברות ציבוריות, לרבות גופים פיננסיים ואף לעיתים בחברות פרטיות, שנויה במחלוקת וזוכה, חדשות לבקרים, לביקורת ציבורית קשה. כיום, למרות מספר תיקונים משמעותיים בחקיקה, חלק ניכר ממנהלי החברות הציבוריות במשק משתכרים משכורות מופקעות, העומדות על עשרות מיליוני שקלים בשנה ועומדים בחוסר התאמה לביצועי המנהלים ולרווחי החברות.
תופעת "שכר הבכירים" מהווה חולי משמעותי בחברה הישראלית, ומהווה ביטוי למספר כשלי שוק הנפוצים במשק הישראלי. ראשית, בישראל ישנה תופעה, הנוגדת את ההיגיון הכלכלי הרווח, לפיה עובדים בכירים אינם מתוגמלים בהתאם לתפוקה השולית שלהם, כלומר בהתאם לתרומה האישית שלהם לרווחי החברה, אלא בהתאם למעמד בו הם מדורגים. שנית, מחקרים חושפים כי בישראל אין קשר בין גובה השכר לביצועים של נושא משרה. עובדה זו קשורה באופן הדוק לכך שנושאי המשרה לא נושאים בשום אחריות אישית לכשלון אשר ארע במהלך תפקידם. שלישית, בממשל התאגידי נוסח ישראל, נוצר מצב שלאף אחד משומרי הסף אין אינטרס להגביל את שכר נושאי החברה; בעל השליטה מעוניין לייצר לעובדיו את התחושה שאם יפעלו בניגוד לרצונו יש להם הרבה מה להפסיד, הדירקטוריון ממונה על ידי בעל השליטה ומעוניין להמשיך להיות מועסק על ידו ולכן פועלים בהתאם לאינטרסים של בעל השליטה ולא בהכרח של החברה והגופים המוסדיים בעצמם מעניקים משכורות עתק לנושאי המשרה בהם.

בימים אלו מתפרסמת לציבור הצעת החוק שיזמו ח"כ מיכאלי והתנועה למען איכות השלטון להגבלת שכר נושאי משרה בחברות ציבוריות. ייחודיות הצעה זו בכך שהיא משלבת בין שתי נקודות מבט; הגבלת השכר מנקודת המבט של החברה הציבורית והמנגנונים הייחודים לה – מס, גודל החברה, התגמול המשתנה המוענק בה והפיקוח המופעל עליה – והוספת מדרגות מס ("מס עשירים") שתפקידו להשפיע על התמריצים הפועלים על כלל העובדים במשק ובמקביל אף מקדם אינטרסים חברתיים של צדק חלוקתי.
הצעת החוק מכילה שני מנגנוני מיסוי – הוספת מדרגות מס הכנסה על כלל העובדים במשק ואי-הכרה בניכוי הוצאות עודפות בחברות ציבוריות. כן, הצעת החוק אף מוסיפה מגבלות חדשות על האופן בו מוענק שכר לנושאי משרה בחברה ציבורית (מתאם בין גודל החברה לגובה השכר, פיקוח על התגמול המשתנה כך שישקף את תרומתו של נושא המשרה לכל אורך עבודתו בחברה). יש להבהיר, כי הצעת החוק איננה קובעת רף עליון לשכר נושא משרה, אלא משנה את מערך התמריצים המיסויי של המעביד והעובד.
הגבלת שכר בכירים בחברות ציבוריות
א. תחולה על כלל החברות הציבוריות. יש להחיל את הגבלת התגמול הכולל (קבוע ומשתנה) של נושאי משרה, על כל הגופים בהם נושאי המשרה הבכירים בתאגיד מנהלים כספים אשר הלכה למעשה אינם בבעלותם. קרי, יש להחיל מגבלה זו על כל הגופים אשר מהווים כר פורה ל"בעיית נציג".
ב. אי-הכרה בהוצאות שכר בחברות ציבוריות. הגבלת ההוצאה הניתנת לניכוי עבור שכר המשולם לנושא משרה על ידי תאגיד, כך שמעל סכום מסוים הוצאה זו לא תהיה מוכרת לניכוי. יצוין, כי הסכום שייקבע חייב להיות מותאם וצריך להיגזר מרמת התוצר במשק הישראלי.
ג. התאמה בין התגמול הקבוע להון החברה. התגמול הקבוע של עובד בתאגיד ייקבע בהתאם להון החברה אשר הוא נחשב לנושא משרה בה, בהתאם לגודל הענף בו התאגיד פועל. גישה זו דוגלת בכך שהשכר יגלם מתאם בין גובה השכר לגודל הסיכון בו נושא הבכיר. יובהר כי מדיניות זו כבר קיימת בממשקים אחרים של ניהול חברות, כמו למשל בנושא של קביעת שכר לדירקטורים חיצוניים בהתאם לגודל הסיכון שהם מנהלים.
ד. הגבלת תגמולים משתנים. התגמול המשתנה של עובד לא יעלה על 50% מהתגמול הקבוע כאשר מחצית ממנו לפחות יינתן בהתאם למידת רווחיות החברה, על מנת לקשור בין התגמול לביצועי התאגיד. כן, התגמול המשתנה יוענק בחלוף שנתיים מרגע הערכת הביצועים. בנוסף, תוקם קופה ייעודית לתגמול משתנה, התגמול המשתנה יופקד בה וייפרע רק בסיום התעסוקה של העובדה בתאגיד. הסכום הנצבר בקופה הייעודית יקוזז עם ההפסדים אשר אירעו בתקופת עבודתו של נושא המשרה בתאגיד, כך שהתגמול המשתנה הסופי יינתן בהתאם לרווח הנקי אשר נוצר בתאגיד בפרק הזמן שהועסק על ידו.
הגבלת גובה השכר באמצעות הוספת מדרגות מס לכלל המשק
לצד הטלת מגבלות על שכר הבכירים בחברות ציבוריות, יש להוסיף מדרגות מס נוספות להכנסות הגבוהות מרף מסוים. מדרגות אלו אמנם עתידות לחול על כלל הציבור הישראלי, אולם הלכה למעשה ההשפעה המרכזית שלהן תהיה על שכר הבכירים בחברות ציבוריות.
תשלום מס מוגבר על שכר מופקע עשוי להפוך נוהג זה ללא משתלם ובכך למגר את התופעה. בכל מקרה, אף אם מיסוי מוגבר של השכר לא ישנה את המצב, מן הראוי שקופת המדינה, כלומר כלל אזרחי המדינה, יפיקו תועלת משכר מופקע של נושאי משרה.