פנייה למבקר המדינה – לבחינת התנהלות רשות מקרקעי ישראל וגורמים נוספים בפרויקט "בנה ביתך בשכונת עמישב"

פנייה למבקר המדינה – לבחינת התנהלות רשות מקרקעי ישראל וגורמים נוספים בפרויקט "בנה ביתך בשכונת עמישב"

04.03.15 בעקבות פניות אשר הגיעו לתנועה מבקשת התנועה לאיכות השלטון ממבקר המדינה לערוך בדיקה בנוגע להתנהלות רשות מקרקעי ישראל וכן גורמים מעורבים אחרים בפרויקט "בנה ביתך בשכונת עמישב" – מכרז לרכישת מגרשים בפתח תקווה, לאורך שנים ארוכות. זאת, לאור חששות כי מטרתו החשובה של הפרויקט סוכלה בשל התנהלות לקויה של גורמים שונים, וכי האפשרות לפנות לערכאות בנדון נחסמה.
רקע
תחילת הפרשה בראשית שנות ה-90, אז הקצתה הרשות (המינהל דאז) 58 יחידות דיור צמודות קרקע עבור בני בשכונת עמישב בפתח תקווה, אשר הוקמה כמעברה בשנות ה-50 ומאוכלסת מאז ע"י תושבים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יחסית, על מנת לפתור את מצוקת הדיור של תושבי השכונה ובני הדור השני. זאת, במסגרת פרויקט "בנה ביתך", כאשר נערכה הגרלה בין הזכאים העומדים בקריטריונים.
המינהל החליט לבצע את הגרלת המגרשים בשני שלבים: בשלב הראשון הוגרלו 42 מגרשים שהיו מוכנים מבחינת עבודות תשתית ופיתוח כבר בשנת 1992, ובשלב השני, כאשר 16 המגרשים הנותרים יהיו זמינים, ימשיך שיווקם באותה הדרך.
במאי 1996 פרסם המינהל את מכרז מס' 78/96 לקבלת הצעות לחכירת 16 המגרשים המדוברים, ללא מתן קדימות לתושבי עמישב. זאת, על אף שהתנהל מו"מ ממושך כאמור בין הצדדים בדבר המשך מימוש הפרויקט באותו האופן שהתבצע בשלב הראשון (הגרלה בין הזכאים, רובם בני השכונה), וללא כל הודעה מוקדמת למעורבים בפרויקט.
בעקבות זאת פנתה עיריית פתח-תקווה לבית המשפט בבקשה להורות למינהל לשווק את 16 המגרשים הנדונים בדרך של הגרלה בין תושבי עמישב הזכאים. השופטת סירוטה קבעה כי ההבטחה לשיווק 16 המגרשים בדרך של הגרלה בין הזכאים היא הבטחה שלטונית שאין צידוק חוקי לחזור ממנה. לפיכך, בוטל המכרז והמינהל צווה להחכיר את יתרת המגרשים על פי אותם הקריטריונים לפיהם הוחכרו המגרשים הקודמים.
בראשית שנת 2012 פורסם כי הרשות (המינהל דאז) פרסמה בשיתוף עם עיריית פתח-תקווה וחברת ח.ל.ד (חברה ממשלתית-עירונית לשיקום ודיור) מכרז לשיווק המגרשים האמורים. על-פי המכרז, המגרשים יועדו לתושבי השכונה, אך הזכאות דורגה לפי 3 רמות עדיפות. צוין כי במקרה של השתתפות מספר רב של מועמדים מאותה דרגת עדיפות מעבר למספר המגרשים המוצע, יוכרע המכרז באמצעות הגרלה.
ועד השכונה הלין על תנאי המכרז שהתפרסם וטען כי המכרז חוטא למטרת הפרויקט המקורית, שהיא כאמור – סיוע לתושבי השכונה הותיקים וילדיהם בשיפור תנאי מגוריהם. זאת, מכמה סיבות: היעדר הגבלת השתתפותם של תושבים שלהם נכסים נוספים בבעלותם; היעדר התייחסות לוותק של תושבי השכונה; והבעיה העקרונית ביותר – היעדר איסור על מכירת המגרש, לפחות לתקופת זמן מסוימת לאחר מועד הזכיה, באופן שמביא ל"ספסרות" בקרקעות – זוכים במכרז מסכמים מראש עם יזמים שונים על העברת המגרש לרשותם מיד עם הזכיה, ובכך הופכים למעשה ל"אנשי-קש" המשרתים את חברות הנדל"ן.
בעקבות זאת פנה ועד השכונה לבית המשפט לעניינים מנהליים בפתח תקווה בדרישה לבטל את המכרז ו/או לשנות את תנאיו, לאור העובדה שתנאי המכרז אינם תואמים למטרות הפרויקט ולקריטריונים שנקבעו לשיווק המגרשים בעבר. בדיון בעתירה העלה בא-כח התושבים את העובדה שמדובר בפרויקט שנועד לפתור בעיה מקומית של קבוצת אוכלוסיה ממצב סוציו-אקונומי נמוך, אשר המדינה מעוניינת לאפשר להם ולילדיהם להחזיק דירה משלהם. כמו כן, הודגשה ה"פירצה" החמורה במכרז – העובדה שאין כל דרישה מסוימת למגורים במקום לאחר הזכיה במגרש, מה שהוביל בפועל, לפי עדויות רבות של תושבים, לספסרות.
המשך הדיון המליץ השופט טל לעותרים למשוך את העתירה בשל שיהוי בהגשתה, מבלי לדון בטענות לגופן. העותרים קיבלו את ההמלצה "בהכנעה", מבלי לסגת מעמדתם העקרונית. במקביל, המשיכו להגיע דיווחים על "ספסרות" מתושבי השכונה, אשר ניסו להמשיך בכל זאת במאבק באמצעות פניות לעיריית פתח-תקווה ולחברת ח.ל.ד, אשר לא הניבו תוצאה ממשית. באחד מהתחקירים העיתונאיים אף ניסה הכתב ליצור קשר עם אחד התושבים תוך התחזות לרוכש המעוניין במגרש עליו מתמודד אותו התושב, ובתגובה קיבל את הרושם שהתושב כבר "סגר" עם רוכש אחר, אשר הציע לו הצעה טובה יותר בתמורה לקרקע הנדונה.
בנוסף, פנו התושבים ישירות אל רשות מקרקעי ישראל, שר הבינוי והשיכון דאז אריאל אטיאס, ולגורמים נוספים, בהתראה על הדברים האמורים, וכן העלו חשדות לתצהירי שקר שהוגשו לכאורה ע"י חלק מהתושבים המציגים מועמדותם למכרז, במסגרתם נערך דיווח מוטעה ביחס למקום מגוריהם במטרה להשתייך לקבוצת עדיפות גבוהה יותר במכרז – טענות אשר ככל הידוע לנו לא נבדקו מעולם.
כיום, כלל המגרשים הוקצו לזוכים במכרז, ונראה שלאור הזמן שחלף ולמרבה הצער, אין עוד אפשרות לדאוג כי אותם 16 מגרשים יועברו לידיים אליהן הן יועדו. יחד עם זאת, סבורה התנועה כי מתיאור השתלשלות העניינים עולה צורך לערוך בדיקה מטעם משרדך בנוגע להתנהלות רשות מקרקעי ישראל, עיריית פתח תקווה וחברת ח.ל.ד בפרשה. זאת, בשים לב אל מטרות הפרויקט המקורי, אשר סוכלו בחלקן בכל הנוגע ל-16 המגרשים הנותרים; אל ההחלטות החריגות למדי שהתקבלו ביחס לתנאי המכרז; וכן אל נסיבות העניין הרגישות, ובפרט אל האוכלוסיה אשר נפגעה מהפרשה באופן חמור, ללא חלופה ריאלית לשיפור מגוריהם.
נוכח הדברים, מבקשת התנועה ממבקר המדינה לחקור ולברר מה הוביל להחלטה לקבוע עבור המכרז שפורסם בשנת 2012 תנאים וקריטריונים שונים מאלו שנקבעו במקור, על אף הפגיעה הברורה במטרות הפרויקט. כמו כן, ראוי כי במסגרת חקירה זו יעמוד המבקר על הצורך לגבש המלצות לניהול פרויקטים מסוג זה ע"י הרשות והרשויות המקומיות השונות, על מנת לוודא כי מטרותיהן ישמרו ויושגו.