שר הכלכלה ובית המשפט העליון קבעו כי ינתן מקום לשיקולי הגברת התחרות והפחתת יוקר המחייה בהכרזה על תקן רשמי בתיק המזרנים

19.03.2015
בית המשפט העליון קבע כי עמדת התנועה לאיכות השלטון כי חובת שר הכלכלה לשקול שיקולי הגברת תחרות והפחתת יוקר המחייה לפני הכרזה על תקן רשמי תילקח בחשבון בתיק 'תקן המזרנים'. החלטת בית המשפט הגיעה לאחר תשובתו של שר הכלכלה כי שיקולי יוקר המחיה יילקחו
רקע
התנועה לאיכות השלטון פנתה לבית המשפט העליון בבקשה לצרפה להליך במעמד "ידיד בית המשפט" בתיק תקן המזרנים. במוקד העתירות עומדת הכרזת שר הכלכלה על תקן 5418 כעל תקן ישראלי רשמי. התקן נועד להבטיח עמידות מפני הידלקות של מזרנים, רפידות מזרנים, ספות ובסיסי מיטות. התקן מחייב כל מוצר לגלות עמידות למשך 12 שניות בשני מבחני התלקחות – אש ממקור סמוי ("מבחן הסיגריה"), ואש ממקור גלוי ("מבחן הלהבה"). העתירות מעלות שורה ארוכה של טענות נגד הגדרת "מבחן הלהבה" כמבחן מחייב במסגרת ההכרזה על התקן כתקן רשמי, ונגד ההליכים שבמסגרתם נדחה, פעם אחר פעם, מועד תחילת כניסתו לתוקף.
התנועה למען איכות השלטון בישראל, ביקשה להצטרף להליך במעמד "ידידת בית משפט". התנועה הצביעה על היבט שלא נטען באופן ממצה בעתירות שהוגשו – חובתו של שר הכלכלה לשקול את ההשלכות על התחרות במשק ועל יוקר המחייה, בטרם קביעת חסמי ייבוא. זאת, במטרה לתרום לדיון על סמך ניסיונה והמומחיות שפיתחה במהלך המאבק בבעיית הריכוזיות ויוקר המחייה במשק הישראלי, הפוגעים בציבור כחברה וכפרטים.
בבקשת ההצטרפות טענה התנועה כי בהליך ההכרזה נפלו שני פגמים מנהליים מהותיים. ראשית, לא נלקחו בחשבון שני שיקולים חיוניים – פתיחת השוק לתחרות והפחתת יוקר המחייה – אותם היה על שר הכלכלה לשקול טרם ההכרזה על התקן כעל תקן רשמי. שנית, הליך ההכרזה לא נערך על פי קריטריונים קבועים, ברורים ומוגדרים, ולא התקיים בשקיפות המתחייבת. עמדת התנועה הינה כי פגמים מנהליים אלו, מחייבים להמשיך ולהשהות את כניסת התקן לתוקף, ולהשיבו לשקילה מחדש בפני שר הכלכלה.
לאחר שהמדינה הצהירה שהשר ישקול שיקולי יוקר המחיה ומשמעות התקן לגביהם, הדגיש ביהמ"ש כי רשם לפניו את עמדת התנועה.