העברת מרכז הקליטה במבשרת ציון לידי עובדי הסוכנות מעולם לא אושרה

30.06.2015
בניגוד לאמירות קודמות של רשות מקרקעי ישראל, העברת הקרקע לידי קופת הפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא אושרה בגופים המוסמכים ■ למרות זאת, ב-16 השנים האחרונות נכנסו לקופתה עשרות מיליוני שקלים מהשכרת המתחם
התפתחויות בפרשת הקרקעות של מרכז הקליטה במבשרת ציון מעלים ממצאים נוספים להתנהלות שערורייתית של המדינה: כעת מתברר כי רשות מקרקעי ישראל איפשרה העברת קרקע ציבורית בשווי של מאות מיליוני שקלים לידיהם של עובדי הסוכנות היהודית, תוך שורה של אי־סדרים לכאורה.
משמעות הדבר היא כי בניגוד למה שנטען עד כה על ידי הרשות, כל עסקה עד היום להעברת הקרקע לידי הסוכנות, וממנה לקופת הפנסיה שלה ב–2005 – מעולם לא אושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל ב–2005, וגם לא בכל מועד אחר. לפיכך, כבר 10 שנים מחזיקה קופת הפנסיה של הסוכנות ב–51 דונם של קרקע ציבורית, שעליה יותר מ–220 מבנים, המניבים לה הכנסות עתק משכירות – מבלי שהתקבל לכך אישור. קופת הפנסיה אף הציעה באחרונה את הקרקע למכירה למטרת בנייה למגורים, במכרז שבו נקבע מחיר המינימום על 250 מיליון שקל.
באחרונה שלחה עו"ד רות אפריאט, היועצת המשפטית של המרחב העסקי ירושלים ברשות, מכתב ליו"ר ועדת הביקורת, ח"כ קארין אלהרר: "נבקש לעדכן כי מבדיקה נוספת ומדוקדקת שנערכה על ידנו לאחר הדיון בוועדה, נמצא כי העסקה עם הסוכנות ב–2005 נדונה ואושרה בוועדות הפטור של רשות מקרקעי ישראל, אך לא הובאה לדיון ולאישור בוועדות הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, וזאת מסיבה שטרם הובהרה ונבדקת בימים אלה". עוד כתבה אפריאט כי גם אישורה של ועדת המשנה של המועצה, שגם הוא נדרש ליישום המהלך, מעולם לא ניתן.
"יובהר כי בשנים שחלפו מאישור העסקה בהנהלת הרשות התייחסה רשות מקרקעי ישראל אל העסקה האמורה ואל העברת הזכויות מהסוכנות לקופה לתגמולים כמעשה עשוי, וזאת אף העמדה שהוצגה בוועדה", הוסיפה אפריאט, "עם זאת, כשנמצא כי העסקה לא הובאה לדיון בוועדת הפטור, מצאנו לנכון לעדכן את הוועדה בנתון זה, תוך שבמקביל בוחנת הרשות את הטעם לכך ואת משמעות הדברים".
אחת המשמעויות היא שלמעשה יותר מעשור נהנית קופת הפנסיה ותגמולים של עובדי הסוכנות מתזרים מזומנים של מיליוני שקלים בשנה – רווחיה כמשכירת הקרקע למרכז הקליטה. כבר מ–1999, שש שנים לפני שגם לשיטת המינהל הועברה הקרקע לידי קופת הפנסיה, כבר חתמה הקופה על חוזה שכירות עם חברת אנקום גרופ, מפעילת המרכז.
על פי החוזה, שצורף כנספח לעתירת התנועה לאיכות השלטון, החל במאי 1999 הושכרה הקרקע למשך חמש שנים עבור דמי שכירות חודשיים של כ–430 אלף שקל בחודש (כ–104 אלף דולר לפי ערכי התקופה), כלומר כ–5 מיליון שקל בשנה, ולחמש שנים נוספות עבור 800 אלף שקל בחודש (175 אלף דולר לפי ערכי 2004), כלומר קרוב ל–10 מיליון שקל מדי שנה.
המכרז למכירת הקרקע שפירסמה הקופה לפני כשנה, שאמור היה להניב לה מאות מיליוני שקלים נוספים, הסתיים מבלי שהוגשו לו הצעות, והקופה הודיעה שלא תפרסמו בשנית עד שתובהר סוגיית הבעלות בקרקע.
מרכז הקליטה, שקרקעותיו עומדות בלב המחלוקת, הוקם במבשרת ציון בשנות ה–70 מכספי מייבל ואדוארד באייר, זוג תורמים יהודים אמריקאים, והוא נושא את שמם. רק ב–1983 חתם המינהל על הסכם חכירה עם הסוכנות היהודית למטרת הפעלת מרכז קליטה, ומאז, בשרשרת פעולות שרב הנסתר בהן על הגלוי, הועברה הקרקע יקרת הערך לקופת הפנסיה של עובדי הסוכנות, שהיא גוף פרטי.
לפני כשנה, אז פירסמה הקופה את המכרז למכירת הקרקע, התעוררה סערה ציבורית על רקע העובדה ש–1,300 עולים מאתיופיה עתידים היו להתפנות מהמקום ללא פתרון מספק. בישיבה שנערכה לפני כשבועיים בוועדת הביקורת של הכנסת הודיע מבקר המדינה, יוסף שפירא, כי יבדוק את התנהלות המדינה בפרשה, וקרא להכפיף גם את הסוכנות היהודית לביקורתו.