עתירה לבג"ץ להארכת פרק הזמן שהקציבה המדינה להגשת התייחסויות הציבור למתווה הגז

עתירה לבג"ץ להארכת פרק הזמן שהקציבה המדינה להגשת התייחסויות הציבור למתווה הגז

14.07.15
הפורום הישראלי לאנרגיה, עמותת צלול, התנועה לאיכות השלטון וחברי הכנסת שלי יחימוביץ', איתן כבל ותמר זנדברג עתרו היום לבג"צ בדרישה להסביר מדוע לא יוארך פרק הזמן שהקציבה המדינה להגשת התייחסויות הציבור למתווה הגז. כמו כן דורשת העתירה להסביר מדוע לא נקבע כי פרק הזמן להתייחסות הציבור יחל רק לאחר פרסום לעיון הציבור של מלוא המידע והמסמכים הרלוונטיים לנושא.
בעתירה נטען כי הקצבת פרק זמן כה קצר לצורך שימוע ציבורי – 21 יום בלבד – היא בלתי סבירה נוכח הצורך להכין תגובות סדורות וראויות והתייעצות עם מומחים. זאת, כאשר לנציגי שותפויות הגז ניתן פתחון פה רחב ובלתי מוגבל כאשר הופיעו בפני צוות קנדל שגיבש את מתווה הגז במשך כשישה חודשים. עוד נטען כי הגבלת הציבור והדוברים בשם האינטרס הציבורי להגיב למתווה המורכב – שלא כל פרטיו נחשפו עדיין –מעקרת את זכות הטיעון מתוכנה.
עמותת צלול, הפורום הישראלי לאנרגיה והתנועה לאיכות השלטון: "צוות קנדל ישב על המדוכה במשך שישה חודשים לצורך גיבוש מתווה הגז – ועדיין לא כל פרטיו נחשפו לעיני הציבור. הקצבת 21 יום בלבד להליך השימוע הציבורי על אחד ההסדר הכלכליים המשמעותיים ביותר בישראל בעשורים האחרונים – היא בלתי סבירה, ונראית כמו מחטף. זוהי אפליה של בעלי האינטרס הכלכלי על פני אלה המייצגים את האינטרס של הציבור. לבעלי המאה ניתן פתחון פה רחב להציג את עמדתם בפני הוועדה ואילו לציבור ניתן חלון הזדמנות צר ומצומצם, המעקר מתוכן את תכלית זכות הטיעון".
ח"כ שלי יחימוביץ': "המשא ומתן עם חברות הגז, מומחיהן, עורכי הדין והיחצנים שלהן נערך חודשים ושנים, וכלל פגישות רבות והתכתבויות אינסופיות. מופרך ולא צודק שדווקא נציגי הציבור יידרשו לעמוד בסד זמנים בלתי הגיוני ובלתי אפשרי, ועוד בלי הכלים היקרים שחברות הגז מצוידות בהן ללא מגבלות – כמו עורכי הדין הטובים בעולם, מומחים מטעם, לוביסטים ויחצ"נים בתקשורת ונגישות אדירה לחברי הממשלה."
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל: "צר לי שאנחנו נאלצים לפנות לבית המשפט כדי לקבל את מה שאמור להיות ברור מאליו, אלא אם כן יש לממשלה מה להסתיר."
ח"כ תמר זנדברג: "אנחנו בקרב בחשוב ביותר מזה שנים על עתידה הכלכלי של המדינה. ככל שנמשכים הדיונים אנחנו למדים עד כמה החברות הפרטיות היו חלק קרדינלי מהדיונים, השתתפו ברובם וזכו לאוזן קשבת מתמדת, זאת בעוד הציבור לא זכה לאותו היחס ולא קיבל ייצוג הולם. באופן לא מפתיע חוסר השקיפות בתהליך בא לידי ביטוי במתווה עצמו, שהוא טוב לטייקונים המעורבים ורע לכל השאר. נגמרו ימי המחשכים המחטפים. הציבור תובע כבר עכשיו, עוד בטרם אושר המתווה, לקבל חלק גדול יותר מהמשאב הזה."