איכות השלטון ליועמ"ש: יש להכריע האם לפתוח חקירה פלילית כנגד הרב אליהו אברג'ל טרם הדיון במועמדותו לקידום לבית הדין הגדול

כ"ה באלול, תשע"ה; 9 ספטמבר, 2015.
התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, לשר שטייניץ, ראש הוועדה למינויי דיינים ולשרת המשפטים איילת שקד בעניין הליך מינוי הדיינים, ובפרט מועמדותו של הרב אליהו אברג'ל לבית הדין הגדול. התנועה קוראת ליועמ"ש להכריע בדבר הצורך לפתוח בחקירה כנגד הרב נוכח הפרסומים בדבר חקירה המתקיימת, הקשורה להחלטות שהתקבלו על ידי הרכב בראשותו.
התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועמ"ש בבקשה לברר האם הוגשה ללשכתו בקשה לפתוח בחקירה פלילית כנגד הרב אליהו אברג'יל; האם אושרה חקירה מסוג זה, וכן קריאה להכריע האם לפתוח בחקירה, לאור החשדות החמורים המיוחסים לגורמים הכפופים לו בבית הדין הרבני בירושלים ועל רקע מועמדותו לדיינות בבית הדין הגדול.
במקביל פנתה התנועה גם לשר שטייניץ, המשמש כיו"ר הועדה למינוי דיינים וכן לשרת המשפטים איילת שקד בנוגע לצורך לשקול בכובד ראש את הדברים ולבררם היטב טרם קבלת החלטה על מינויו.
רקע
ביום 17.7.2015 פורסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר אשר חשפה חשדות לפרשיית שוחד בבית הדין הרבני בירושלים. במסגרת זו, חשודים סופר דיינים ומזכיר ההרכב שבראשו עומד כיום הרב אליהו אברג'יל – בעבירות תיווך לשוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי משפט.
פרשייה זו מעלה סימני שאלה קשים ביחס לדיינים אשר ישבו בהרכב בו בוצעו, על פי החשד העבירות לכאורה, ואף כלפי הרב אברג'יל – ראש ההרכב. לא ברור כיצד הצליח מזכיר ההרכב להביא לבדו לשינוי החלטות שיפוטיות, כאשר מי שמכריע בדבר מהות ההחלטה הוא הדיין היושב בדין – הרב אברג'יל.
יתר על כן, עולים מן הפרשה סימני שאלה ביחס להתנהלותו של הרב אברג'יל במישור האתי. לא ברור מדוע קיים אברג'יל פגישות בענייני תיקים מתנהלים בבית הדין, במעמד צד אחד, אשר לא תועדו.
מן הפרסום עולה כי הרב אברג'יל ושאר הדיינים לא נחקרו בפרשה, משום שלטענת גורמים במשטרה "מעשי השוחד התבצעו בדרג פקידותי בלבד". יחד עם זאת, קשה מאד להבין כיצד יתכן שמעשים חמורים אלו, אשר נוגדים עקרונות בסיסיים של משפט צדק ומינהל תקין, התרחשו לכאורה תחת משמרתו של הרב אברג'יל אולם לא הייתה לו כל ידיעה או נגיעה אליהם.
לתנועה הגיע מידע בדבר חשדות כי במקרים נוספים נפגש, לכאורה, הדיין מחוץ למסגרת בית הדין עם צד אחד המתדיין לפניו, וכן ישב לכאורה כדיין בתיקים בהם היה מצוי בניגוד עניינים, מבלי לפסול עצמו או להצהיר על אותו ניגוד עניינים.
כן הגיעו לתנועה טענות נוספות לעניין זיקה של חלק ניכר מן המועמדים לגורמים בוועדה, לגורמים פוליטיים ולדיינים מכהנים. ועולה החשש כי רק לגורמים בעלי זיקה, כאמור, יש סיכוי להיבחר לכהונה, בעוד שמועמדים ראויים ומתאימים יותר נותרו מחוץ לרשימת המועמדים.
ריבוי הטענות והאינדיקציות לפגמים בהליך המינוי ובמועמדים עצמם, מעלה חשש לפגיעה קשה בעבודת בתי הדין הרבניים ובאמון הציבור בגוף זה, שזכויות ועתידם אזרחים מופקדים בידיו.
בפנייה לשרים שטייניץ ושקד מבהירה התנועה, כי ישנה חשיבות ואף דחיפות במינוי דיינים בהקדם. אולם, אין בכך כדי להצדיק מינויים שאינם ראויים ועשויים להוביל לפגיעה חמורה יותר במתדיינים בפני בית הדין. בפרט כאשר מדובר באחד מן התחומים הרגישים ביותר הנוגע בחייהם של רבים מאזרחי מדינת ישראל.