פגיעה חמורה בעצמאותה של רשות הטבע והגנים וסכנה לשמירת הטבע והשטחים הפתוחים בישראל

17.09.15
התנועה לאיכות השלטון יחד עם החברה להגנת הטבע, חיים וסביבה ואדם טבע ודין פנו לשר האוצר ולמשנה ליועמ"ש בדרישה לביטול ההסכם המתגבש מול קק"ל, והשארת ההסדר הקיים במסגרתו הציבור הישראלי לכל גווניו, באמצעות תקציב המדינה, מממן את תקציבה של רשות שמירת הטבע הלאומית ובדרישה להשאיר את ייצוגה של קק"ל במליאת הרשות
בפנייה לשר האוצר ולמשרד המשפטים מודיעים הארגונים כי רשות הטבע והגנים הלאומיים היא הרשות הלאומית לשמירת הטבע, האמונה על ניהולם של 25% משטחי המדינה המוגדרים שמורות טבע וגנים לאומיים. כגוף שלטוני המנהל מוצר ציבורי הרשות מקבלת את תקציבה מציבור משלמי המיסים במסגרת תקציב המדינה. במסגרת החוק הוגדרה שורה של איזונים ומנגנוני בקרה על פעולת הרשות.
לעומתה קק"ל אינה רשות ציבורית. מדובר בחברה פרטית אשר מטרתה היא "שמירת קרקעות העם היהודי". מדובר בגוף מעוניין ומוטה פיתוח וככזה אין להעלות על הדעת שפעילות הרשות יממון בידי משרד הבינוי והשיכון, ומספר נציגיו במליאת הרשות יגדל, או אפילו שחברה פרטית בתחום הבינוי והתשתיות תעביר לרשות כספים לפעילותה ותדרוש ייצוג יתר במליאת הרשות.
יתרה מכך, תפיסת העולם המנחה את קק"ל בפעולותיה יש בה כדי לשים אותה במצב של ניגוד עניינים מוסדי אל מול הרשות והערכים הציבוריים שהיא מופקדת על שמירתם וקידומם.
אמנם נכון הוא שגם לגופים "פרטיים" אחרים.
האינטרס הפרטי של קק"ל ושל נציגיה מהווה ניגוד עניינים 'אישי', אשר פוסל מלהוות גורם בעל השפעה משמעותית על הרשות שהיא שומרת הסף של הטבע והשטחים הפתוחים מטעם ממשלת ישראל והציבור הישראלי, לרבות המוסדות התכנון, מניעת פגיעה בערכי טבע מוגנים ועוד.
הארגונים מביעים בפני השר ומשרד המשפטים תמיהה שקק"ל תהפוך לגוף המממן את הרשות ואף מכתיב ומשפיע על מדיניותה באמצעות נציגיו במליאתה. זה הוא מקרה מובהק בו "בעל המאה" מקבל מעמד פסול של "בעל הדעה" בהתייחס לתפקיד שהוא ציבורי מובהק. בכך יהיה כדי לערער את עצמאותה של הרשות ולהטיל צל כבד על תפקידה לשמור על הטבע עבור כלל הציבור בישראל ועבור הדורות הבאים.
משמעות המהלך המוצע היא למעשה התנערות של המדינה מאחריותה לדאוג לשמירה על הטבע בישראל והעברת אחריות זו למימונו ולהשפעתו של גוף פרטי, שעמדותיו בנושאי שמירת טבע מובהקים הן לעיתים הפוכות לעמדה המקצועית של הרשות