התנועה לאיכות השלטון מביעה צער עמוק עם פטירתו של השופט מישאל חשין, משנה לנשיא בית המשפט העליון, אביר איכות השלטון לשנת 2007 ויו"ר הועדה הציבורית לבחירת אבירי איכות השלטון.

20.09.2015

אין תואר היאה לשופט מישאל חשין מן התואר 'רודף צדק'. בלכתו הותיר לנו השופט הדגול מורשת חשובה שאת תמציתה הניח לפנינו בדברים בהירים ונוקבים שכתב לטקס הענקת אות אבירי השלטון של התנועה. דברים קשים ומייסרים אבל שלא נסתלקה מהם תקווה. דברים שתוקפם וכוחם יפה היום כביום שבו נאמרו.
את דבריו בטקס הענקת אות אביר איכות השלטון לשנת 2014 פתח בציטוט מתוך הנאום שנשא ביום פרישתו מכס המשפט, דברים שכוונו אל עמיתיו היושבים בדין.
____________________________________________________
" עיקרים וערכים שבית המשפט העליון כונן וייצב בחמישים ושבע – כמעט חמישים ושמונה – שנותיו, המשיכו להחזיק בהם בחוזקה. אל נא תשמיטום מידיכם. זכויות היחיד, שלטון החוק, הפרדת רשויות וביזור סמכויות. אמת שלנו, החזיקו בה במלואה. אמצו אותה אל לבבכם. אל תוותרו ולו על קמצוץ ממנה. כי אין אמת לחצאין ולרבעין. אי תלות שזכינו בה, החזיקו בה בכל כוחכם. אל תטשוה. אל תיסוגו ולו לרגע קט. כי אם תסתלקו מן האמת ולו כמעט רגע, תישמט האמת מידיכם. אם יום תעזבני לעולם אעזבך. כי אם תוותרו ולו מעט קט והחלל יימלא ברע האורב מחוץ. הישמרו לנפשותיכם. התבוננו היטב נוכח פניכם ולכו בטח בדרך שהורונו ראשונים. אל תשכחו להסב פניכם אל הצד ולאחור: ימה וקדמה, צפונה ונגבה. תמיד: בכל יום ובכל עת ובכל שעה. והרי לא נדע מהיכן תיפתח הרעה, ובאיזו עוצמה תבוא. שימרו על הגבולות. חזקו את החומות. הישמרו ממסיגי גבול."
"הילחמו בשחיתות בכל עוז. אל תניחו למלחמה יומם וליל. בנפשנו הדבר, בנפשה של המדינה, בנפשו של העם".
" מדי שנה בשנה, ואני יושב ראש הוועדה לבחירתם של אבירות ואבירים מטעמה של התנועה לאיכות השלטון בישראל, הלכה תקוותי ונחלשה עד כי בקושי נותרו בה שניים שלושה גרגירים בסעיפי פואוריה. אני חושש לומר כי אבדה תקוותי ואיננה עוד. החיים לימדוני כי יש מלים ויש רגשות ויש מחשבות המביאים בעקביהם מעשים ומחדלים רעים. לא אומר אפוא כי תקוותי לימים טובים פסה בזה ואין היא עוד עימדי. ואולם אינני רחוק מכך, ומהלכת עלי אימים מחשבה עד כמה קרוב אני אל מחוזות ה"אין תקווה".
התבוננו באבירים השנה: התבוננו וראו. והרי כלימה תכסה את פנינו, וקרבינו הלא יתהפכו בתוכנו, בראותנו כי חושפי שחיתויות באו עד פת לחם, אך באשר ידעו לעמוד על האמת, אמת שבלעדיה לא תיכון חברה בת קיימא. והנה, חוצה להם, עולם כמנהגו נוהג: אלה בחרב ואלה בחנית, אלה בשלמונים ואלה מתחת לגשר, זועקים לעזרה – ומושיע אין, אך באשר לא ויתרו על ביעורה של מציאות מושחתת שנגלתה לעיניהם. כיצד זה לא תדד שנתנו בראותנו כי דרך רשעים צלחה, שלו כל בּוגְדֵי בּגָד?
חוק, כל חוק, הנעדר ערכי מוסר – בין מוסר ליחיד בין מוסר לכלל – אין הוא אלא כלי ריק, כלי חלול, וכמותו היה ויהיה חוק בו נוטלת הממשלה בכוח מסמכויות הכנסת – ולאמיתם של דברים גוזלת היא מסמכויות הכנסת – ומאמצת אותן לעצמה. גם טענת משפט זו אפוא לא תסכון.
יקירַיי אבירות ואבירים: בימינו אלה קשה היא הקריאה בעיתון ובאינטרנט, קשה היא הצפייה בטלוויזיה, קשה היא שמיעת החדשות, והרי קריאה ושמיעה אלו היו כאבנים הנוחתות עלינו מן השמים ללא הרף. ייֵצא אפוא הקול וירעים מקצה הארץ ועד קצהָ: עד כאן ולא עוד.
ארמון פאר בננו לנו אבותינו ושומה עלינו ליטול מטאטאים בידינו ולטאטא את הזוהמה שאנו מבוססים בה. נטאטה ונָרוֹן: סורה חושך – הלאה שחור, סורה מפני האור!"
_____________________________________________________
אלה הדברים הנכוחים והבהירים של השופט חשין שנכתבו אז והם יפים היום. דברי תוכחה של אוהב הארץ ואוהב המשפט, דברים שיש לראות היום כצוואה לנו, הממשיכים ללכת בדרכו.