עמדת התנועה לאיכות השלטון בעניין פרק מיסוי הרווחים ממשאבי טבע

כ"ד בתשרי, תשע"ו 7.10.15
רקע
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית מעגן בחקיקה את העקרונות עליהם המליצה הוועדה לבחינת המדיניות לגבי חלק המדינה המתקבל בעד השימוש של גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים ("ועדת ששינסקי 2"). התנועה מברכת על ההכרה בצורך לעדכן את הסדרי המיסוי הישנים אשר אינם ממלאים את תכליתם כראוי.
לעמדת התנועה, מנגנון המיסוי הישן אינו תואם את אופי הפקת משאבי הטבע בישראל, ואינו מגן כראוי על חלקו של הציבור במשאבי הטבע הלאומיים. יחד עם זאת, רואה התנועה לנכון לעמוד על מספר פגמים אשר לעמדתה נפלו הן בגיבוש המלצות הוועדה והן בתכנון הסדר המיסוי הקבוע בתזכיר החוק. לעמדת התנועה, ישנם מספר הסדרים אשר אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות היסוד שקבעה הוועדה ועם האינטרס הציבורי בחלוקה הראויה של רווחי משאבי הטבע הלאומיים.
לעמדת התנועה, שיטת הגדרת "יחסים מיוחדים" בין חברות קשורות הינה הגדרה מקלה ומיושנת שאינה מבטיחה את חלקו הראוי של הציבור במשאבי הטבע. לפיכך יש לתקן את תזכיר החוק כך שהשליטה לעניין הגדרת היחסים המיוחדים תיקבע באופן מהותי, תוך קביעת חזקת שליטה בהתאם לנוסח הבא: "יכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק ב-20% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד".
כמו כן, מכיוון שהוצאות מו"פ זוכות להטבת מס כפולה- הן בהכרה בהן כהוצאה והן ברישומן כנכס, יש לפקח בצורה קפדנית על הגדרתן. מנוסח הסעיף עולה חשש מהכרה בהוצאות מו"פ גם בגין פעילות אחרת שאינה קשורה לתהליכי ההפקה של המוצר הסחיר הראשון כך שדרך פתח זה יוכרו הוצאות מו"פ בהיקף נרחב, הרבה מעבר לפעילות המו"פ אשר קשורה להפקת מוצר הבסיס, תוך פגיעה קשה במס רווחי היתר שייגבה. לפיכך יש לסייג את האמור בסעיף 20ד ולקבוע כי פעילות המו"פ שתוכר כרכוש קבוע, ויהיה ניתן לנכות הוצאות בגינה מהרווח התפעולי, תהיה חייבת לקבל את אישור המדען הראשי, בדומה לדרישה בפקודת מס הכנסה.
בנוסף, בסעיף אין קביעה באשר למודל לפיו תחושב הוצאת המו"פ כנכס. כתוצאה מנוסח החוק, חברות יוכלו לקבוע ערך נכס גבוה בצורה עצמאית ולהקטין את חבות המס שלהן בלא כל בקרה. לפיכך יש לתקן את סעיף 20ד לתזכיר החוק כך שיכלול מנגנון שיקבע כיצד יחושב שווי המו"פ כנכס וכיצד תיבדק ותבוקר הערכת השווי.
זאת ועוד, אין בסעיף 20ד התייחסות לסוגיית הפחת שיש להחיל על פעילות המו"פ. כתוצאה, נוצר פתח למניפולציות בערך נכסי החברות כך שיוכלו להקטין את נטל המס ולהשתמש במגן הרכוש הקבוע בניגוד לתכלית החוק. לפיכך יש לקבוע בחוק הסדר מקיף וממצה ביחס לפחת שיש להחיל על פעילות מו"פ. תיקון החוק אינו מבחין בין מחצבים אשר פעילות ההמשך שלהם חייבת להיעשות בארץ ולכן אין טעם לעודד את הפקתם באמצעות חוק עידוד השקעות הון ובין משאבים שיש לעודד את הפקתם. לפיכך יש לתקן את תזכיר החוק כך שיחיל את הטבות חוק עידוד השקעות הון אך ורק על מוצרי המשך אשר ניתנים לייצור לאו דווקא בסמוך למקום הפקת מוצר הבסיס.
מכיוון שלפי נוסח התזכיר המדינה נסמכת על דיווחי החברות לגבי רווחיהן, יש לקבוע כי עבירות הקשורות במסירת דוחות ונתונים לא-נכונים על ידי נושאי משרה בחברות יוגדרו כעבירות מסוג אחריות קפידה אשר אינן דורשות הוכחת יסוד נפשי, וכן כי הקנס עליהן יוגדל לפי ארבעה משוויו של הנזק הנגרם כתוצאה מהעבירה.