איכות השלטון לשרת המשפטים, היועמ"ש ופרקליט המדינה: יש להסיר ההגבלות מעל פעילות הנבת"ם, הסדרתה וחיוב הפרקליטים לשתף פעולה עם הליכי הביקורת
י"ב כסלו, תשע"ו; 24 נובמבר, 2015.
בעקבות קריאת ועד הפרקליטים שלא לשתף פעולה עם נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות פנתה ה תנועה לאיכות השלטון לשרת המשפטים, היועמ"ש ופרקליט המדינה והדגישה כי קריאה זו עומדת בניגוד להנחיית שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, לפיה הנציבות תפעל בהתאם להסדר עליו הוסכם במסגרת ההחלטה על מינוי כב' השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג לבחון את הסוגיה.
מצב בו גוף אמון על אכיפת החוק על כלל האזרחים, אך לאורך זמן מנסה לסכל הליכי ביקורת ובקרה, ומתנהל בניגוד להנחיות השרה והיוהמ"ש, הינו מצב פגום הפוגע אמנם בביקורת, אך לא פחות מכך בפרקליטויות עצמן, בתפקודן, במעמדן ובאמון הציבור בהן. אין לתת לעובדי ציבור, המחזיקים בידיהם סמכויות רגישות וחיוניות כל כך, להתחמק מהליכי ביקורת, שמטרתם לשפר את עבודת התביעה ולהגן על זכויות אזרחים. על כן, מן הראוי לנקוט באמצעים, אשר יאכפו על הפרקליטים לשתף פעולה עם הליכי הביקורת בנציבות ויביאו התנהלות זו של הפרקליטים, המבזה ופוגעת בכלל הגורמים המעורבים, לידי סיום.
התנועה מייחסת חשיבות רבה למסקנות כב' השופט (בדימוס) גולדברג וערה למורכבות שהביאה אותו להמליץ על ביקורת פנים יעודית על הפרקליטות לצד נציבות תלונות. עם זאת, סבורה התנועה, כי ככל שהכוונה היא להפריד בין בדיקת תלונות לביקורת יזומה ולהביא להפרדה בין ביקורת פרטנית לבין ביקורת מערכתית, הרי שהפרדות כאלו עלולות לסרבל ולסרס את עבודת הביקורת ולעשותה פחות יעילה ופחות אפקטיבית.
הן מבקר המדינה והן מבקרי פנים מחזיקים במקביל בתפקיד נציב תלונות הציבור ולא בכדי. בין ביקורת פרטנית בעקבות תלונות, לבין ביקורת מערכתית יזומה מתקיים היזון חוזר, הן משלימות זו את זו ומעשירות ומדייקות זו את זו. על כן נתכבד לקרוא לשקול סוגיות אלו בשנית.
בהתאם לכך, התנועה אף קוראת להסיר, גם עתה, כל מגבלה מעל עבודת הביקורת של הנציבות, זאת כדי להבטיח את הגשמת יעודה. ההגבלות על ביקורת "פרטנית" ועל עריכת בירורים מול פרקליטים, פוגעת פגיעה קשה בעבודת הנציבות ומסכלת אותה.
עבודת הנציבות חיונית ביותר, להגנה על תקינות ההליך הפלילי, להגנה על זכויות אדם ואזרח ולשיפור והגנה על מערך התביעה והפרקליטות, תפקודו ואמון הציבור בו. הסדרת עבודתו בחקיקה באופן שיבטיח את מעמדו, הינה צו השעה.
דו"ח גולדברג מציב סוגיות חשובות הדורשות ליבון במסגרת ההסדרה החקיקתית. התנועה מדגישה, שההסדר החקיקתי צריך לשאוף ליצור תשתית שתאפשר את תפקודו היעיל והגשמת היעוד של ביקורת אפקטיבית על התביעה והפרקליטות, אף אם התוצאה תהיה מוסד יחודי במבנה שלו.