התנועה לאיכות השלטון הגישה לבית המשפט העליון השלמת טיעון הנוגע לבג"ץ גיוס לפי חוק שירות ביטחון.

התנועה לאיכות השלטון הגישה לבית המשפט העליון השלמת טיעון הנוגע לבג"ץ גיוס לפי חוק שירות ביטחון.

כא בשבט תשע"ו
8 פברואר 2016

רקע
ביום 02.12.2015, וברקע אישורו של חוק שירות ביטחון הגישה התנועה בקשה להוספת צווים על תנאי, צו ביניים וקיומו של דיון דחוף, ובו פרטה בקצרה את הטעמים לפיהם סבורה היא כי על בית המשפט להוציא צווים חדשים בעתירה זו. ביום 06.01.2016 ניתן צו על תנאי בעתירה המורה לכנסת, ממשלת ישראל, שר הביטחון, צה"ל והמדפיס הממשלתי לפרט מדוע לא ייקבע או יוצהר כי אין תוקף לחוק שירות ביטחון. כן החליט בית המשפט, כי התנועה רשאים להגיש השלמת טיעון.
התנועה עומדת על טענותיה הנוגעות להיות תיקון מס' 19 לחוק שירות הביטחון כבלתי חוקתי, וכן על כך שתיקון מס' 21 הינו אך בגדר מעמיק את העדר השוויון והאפליה, תוך העצמת הפגמים הקיימים ממילא במתווה שהוצע בתיקון מס' 19.
לעמדת התנועה "שינויי הכיוון" בשפתה של המדינה ובנימוקיה, אשר תוך מספר חודשים ספורים כמו עשתה סיבוב פרסה במדיניותה המוצהרת פגומה מיסודה, מונעת משיקולים זרים, פוגעת באמון הציבור ואינה סבירה באופן קיצוני.
המדינה, בדברי ההסבר לתיקון 21, מבקשת לטעון כי "התגלה לה" כך לפתע כי נדרשת תקופת התנסות ארוכה יותר והפקת לקחים לגבי הליך הגיוס אשר בא לעולם בתיקון מס' 19, וכן טוענת כי מנגנוני הפיקוח והאכיפה התעכבו עקב פיזור הכנסת ה-19 והבחירות שהתקיימו בעקבותיה. לעמדת התנועה, נראה כי המדינה מנסה לצייר בדברי ההסבר לחוק מצג לפיו "יש לבחון את הדברים ואת התקדמות ההליך" ולכן התיקון, המציאות היא כי התיקון האמור נעשה ללא כל קשר לבחינת ההליכים אשר על סקירתם טרחו המשיבים ארוכות והביאו בפני בית המשפט בתגובותיהם האמורות, אלא רק ואך ורק שיקולים זרים אשר אינם ממין העניין, ואשר פוגעים פגיעה חמורה ביותר באמון הציבור בדרך קבלת ההחלטות ובמקבליה, ואינם סבירים באופן קיצוני.
בנוסף, דרש בית המשפט מן המשיבים לנמק את ההצדקה לקיומו של סעיף 26טו(ו), אשר נומק על ידי המשיבים כצורך "לעודד ולתמרץ שירות קרבי משמעותי של כל תלמידי הישיבות בגיל צעיר ככל הניתן". המדינה תקנה את התיקון, ולהחליף רבים מן הסעיפים אשר הובאו בתיקון מס' 19, בגדרי תיקון 21, נותר סעיף חוק זה על כנו. העותרת תבקש לטעון כי הגם שבחרה המדינה להצדיק סעיף מפלה ובעייתי זה באמרה כי מטרתו לתמרץ שירות קרבי, הפגיעה החוקתית שמייצרת האפליה הקבועה בסעיף זה, אינו יכול ויעמוד במבחנים החוקתיים אשר נקבעו בהלכה הפסוקה.
כמו כן, אין ולא יכולה להיות קשר סיבתי אמיתי בין עריכת הסדר מפלה שכזה, אשר מתייחס לרמת הנתונים הסטטיסטיים, לבין תמרוץ הפרט לגיוס לשירות קרבי משמעותי.