התנועה לאיכות השלטון הגישה בקשה להרחבת הרכב השופטים בבג"ץ מתווה הגז

התנועה לאיכות השלטון הגישה בקשה להרחבת הרכב השופטים בבג"ץ מתווה הגז

כט' בשבט, תשע"ו, 8.2.16

התנועה לאיכות השלטון הגישה היום (יום ב') בקשה לבג"ץ להרחבת הרכב השופטים
אשר
ימשיך את הדיון בתיק מתווה הגז, כך שיכלול הרכב מלא של בית המשפט העליון ובראשות כבוד נשיאת בית המשפט העליון. זאת נוכח חשיבות הסוגיות שבמחלוקת, אשר הכרעה בהן הינה בעלת השפעה מרחיקת לכת על יסודות המשפט החוקתי והמינהלי הישראלי ונוכח הופעתו הצפויה של כבוד ראש הממשלה בפני בית המשפט העליון, באופן חריג ביותר.
התנועה ציינה בבקשת ההרחבה כי בית המשפט יושב בהרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות כבוד המשנה לנשיאה א. רובינשטיין. אך מדובר במותב בהרחבה מינימאלית. מהדיון שהתקיים בפני בית המשפט הנכבד בתיק, עלה בבירור, כי העתירה איננה אך תיק בעל השלכות כלכליות, סביבתיות וחברתיות כבדות משקל וארוכות טווח, אלא תיק המחייב הכרעה בסוגיות משפטיות, חוקתיות ומינהליות עקרוניות ותקדימיות, העומדות ביסוד הדמוקרטיה הישראלית ושיטת המשפט הישראלית.
כך נדרש בית המשפט להכריע באם בסמכות הממשלה ה-34 לכבול את שיקול דעתן של ממשלות ישראל עתידיות, באופן שהלכה למעשה איננו מותיר אפשרות לחזור בהן; האם בסמכות הממשלה לכבול, הלכה למעשה את הכנסת ולמנוע ממנה למלא את יעודה כרשות המחוקקת; האם בסמכות הממשלה להגדיר "כוח עליון" באופן שמבקש לכבול את סמכות הרשות השופטת; האם בידי הממשלה לקבוע הסדר ראשוני, בהיעדר הסמכה מפורשת ובניגוד להלכות בית המשפט הנכבד, שדן בנושא; האם מוסמכת הרשות ליתן החלטות מיסוי ("פרה-רולינג") הקובעות הסדרי מיסוי, העומדים בסתירה מובהקת לחוק קיים; והאם בידי הממשלה לפגוע פגיעה חזיתית בסמכויות בית הדין להגבלים עסקיים והממונה על ההגבלים, תוך פגיעה בזכויות חוקתיות הגלומות בהגנה על התחרות, וזאת ללא עמידה בדרישות החוק.
לטענת התנועה, מן הראוי כי סוגיות אלו יוכרעו על ידי הרכב מורחב ביותר של בית המשפט הנכבד בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, כנהוג בעתירות חוקתיות רבות-חשיבות.
זאת ועוד, באופן חריג ביותר, במהלך הדיון הודיעו ב"כ המדינה מטעמו של ראש הממשלה, כי ברצונו להשמיע את עמדתו באופן אישי, בפני בית המשפט. הופעה זו מצטרפת להופעתו החריגה של שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, בפני בית המשפט הנכבד, במסגרתו הוא שטח בנאום ממושך טענות רבות, בחריגה מוחלטת מהתצהיר שהוגש וממסגרת הזמן שהוקצבה למדינה, תוך מה שמהווה למעשה מתן עדות מפורטת, מבלי שניתנה לעותרות כל הזדמנות להתייחס אל הטענות שהעלה ולהזימן, באמצעות חקירה נגדית או השלמת טיעון. להופעות שכאלו ישנו פוטנציאל אמיתי לשבש את הליך הבירור המשפטי, ביצירת נרטיב מעוות, אשר נועד לא על מנת לקדם את בירור השאלות המשפטיות, אלא אך להטיל מורא על בית המשפט הנכבד.