איכות השלטון: היעדר השקיפות בעבודתה של הוועדה פוגע בדמוקרטיה ובהפרדת הרשויות.

1 בפברואר 2016; כ"ב בשבט התשע"ו

איכות השלטון: היעדר השקיפות בעבודתה של הוועדה פוגע בדמוקרטיה ובהפרדת הרשויות.
התנועה לאיכות השלטון פנתה ל יו"ר וחברי הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור לקראת דיון שיערך ב2.2.16: העדר השקיפות מובילה לפגיעה משולשת באיתנותה של הדמוקרטיה הישראלית: הן בחוסר היכולת של הבוחר לבוא בדין וחשבון עם נבחריו; הן בפגיעה הקשה בהפרדת הרשויות; והן בפגיעה אנושה באמון הציבור ברשות המבצעת וברשות המחוקקת.
התנועה לאיכות השלטון מדגישה בפני הוועדה כי במדינה דמוקרטית לא ניתן להצדיק הימנעות מפרסום הצבעותיהם של חברי הוועדה ופרוטוקולים של ישיבות הוועדה לציבור הרחב, וכי יש להפוך את ועדת השרים לענייני חקיקה לשקופה, זאת משום שהדבר מתחייב מאופייה החקיקתי-פרלמנטארי של הוועדה, וכן חשוב לקידום תרבות שלטונית נאותה במדינת ישראל ולהגברת אמון הציבור בשלטון.
לעמדת התנועה בשל המבנה הפרלמנטארי במדינת ישראל יחד עם קיומה של הוועדה, הסיכוי של הצעת חוק פרטית, לצלוח ולהפוך להיות נורמה מחייבת, ללא תמיכת הממשלה, הוא קטן ביותר. ללא אישור הוועדה, הצעת חוק לא תזכה להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, ובכך מחליפה הוועדה את מליאת הכנסת ואת ועדות הכנסת.
ביצוע תפקיד המחוקק על ידי הוועדה מוביל לפגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות בכלל, ובהגשמת תכליתה של הכנסת כרשות המחוקקת בפרט. זאת, שכן החלטה בנוגע להצעת חוק אינה נקבעת על ידי הריבון, המחוקק, אלא על ידי הממשלה. הרשות המבצעת נוטלת לעצמה את תפקיד המחוקק, ובכך היא משחקת תפקיד מכריע בהליך החלשת מעמד הכנסת.
מעבר לכך, הוועדה דוחה לתקופות ארוכות את קיום הדיונים בהצעות החוק לגופן. אופי עבודה זה מוביל לעיכוב בהליך החקיקה ובעבודתה של הכנסת, ובכך יוצר תלות של הרשות המחוקקת ברשות המבצעת, באופן המחליש אותה אף יותר.
יש במשמעת הקואליציונית הקבועה כדי להוות מקום מפלט עבור חברי כנסת מהקואליציה, המונעת מהם לרוב להתמודד עם הצבעתם ועם הסוגיה שעומדת לפניהם. בכך הם מסירים מעצמם את האחריות הנובעת מתוצאות הצבעתם, ומטילים את האחריות על הממשלה כולה
ענייניה של וועדת השרים נערכים במחשכים, ללא פרוטוקול ואף מבלי שהציבור יודע מי מבין השרים תמך בהצעה זו או אחרת. זאת, בניגוד להליך החקיקה של הכנסת, שבכל דיוניה נערכים פרוטוקולים, וברובם המוחלט הם אף מפורסמים לציבור בתוך זמן קצר, כך שהציבור יודע כיצד הצביעו נבחריו.
התנהלות זו של הוועדה פוגמת אף יותר בהליך הדמוקרטי התקין, שכן העדר השקיפות המוחלט בעבודתה איננו מאפשר לציבור לפקח אחר נבחריו ואיננו מאפשר לציבור לבוא בדין וחשבון עם נבחריו ביום הבוחר. במאמר מוסגר יצוין, כי מיעוט מחברי הוועדה מפרסם באופן יזום ובלתי מחייב את הצבעותיו לעיני כל.
מדובר בעמדתו האישית של השר, זו אשר מחויב הוא כנבחר ציבור לחשוף בפני ציבור בוחריו. דווקא התעקשותם של מרבית השרים לפעול במחשכים, יש בה כדי ליצור תחושת חשדנות כלפיי נבחרי הציבור, תחושה לפיה יש לשרים רצון להסתיר דבר מה ביחס לאופן הצבעתם.
קביעת הממשלה כי דיונים הוועדה לא יפורסמו לציבור, אינה כורח המציאות, ואיננה "גזירה משמיים", כי אם החלטה של מדיניות, שיכולה להיות וצריכה להיות שונה. העובדה כי תקנון הממשלה אינו קובע כי יש לפרסם את הצבעות השרים החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה, הינה אבסורדית ומביאה לתוצאות קשות