איכות השלטון: הליך מינויים של מקורבי כחלון לתפקידי ראשי ועדות תכנון מרחביות מעלה שאלות בהן סוגיות של הסתרת מידע לכאורה, התנהגות תחת ניגוד עניינים ובמשוא פנים ואף מינוי משיקולים שאינם ממין העניין.

כ"ו ניסן, תשע"ו 04/05/2016
איכות השלטון: הליך מינויים של מקורבי כחלון לתפקידי ראשי ועדות תכנון מרחביות מעלה שאלות בהן סוגיות של הסתרת מידע לכאורה, התנהגות תחת ניגוד עניינים ובמשוא פנים ואף מינוי משיקולים שאינם ממין העניין.
התנועה לאיכות השלטון פנתה בפעם הרביעית לשר האוצר משה כחלון בבקשה לקבלת התייחסות בעניין מועמדים לראשי ועדות תכנון מרחביות שהתקבלו לאחרונה נוכח קרבתם לשר. על מועמד לתפקיד בשירות המדינה מוטלת חובת גילוי נאות. גילוי זה בא לידי ביטוי בשאלון למועמד לוועדת איתור / ועדת מינויים, אותו מחויב המועמד למלא טרם מינויו לתפקיד. סעיף 11 לשאלון האמור, מכיל מקום בו נדרש כל מועמד לפרט את כלל הזיקות הקיימות למועמד לשרי משרדי הממשלה.
חרף חשיבותם הציבורית הרבה של הדברים, ואף על פניותיה החוזרות בבקשה לתגובתם, עד כה, בחלוף כחמישה חודשים מפנייתה הראשונית של התנועה- טרם התקבל במשרדה מענה. במקביל לפניות אלה, נשלחה מהתנועה בקשה על פי חוק חופש המידע, בקשה לקבל לידיה את השאלונים אשר מילאו שלושת המועמדים לתפקיד- שאלונים אשר כל מועמד/ת לוועדת איתור/ועדת מינויים מחויב למלא טרם מינויו לתפקיד. על אף הפניות החוזרות והנשנות וחרף מסגרת הזמן הקבועה בחוק חופש המידע, גם בחלוף ארבעה חודשים לא התקבל במשרדי התנועה המידע המבוקש.
נוכח הדברים הגישה התנועה עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, בכדי שזה, יורה למשרד למסור את המידע המבוקש. לצערה של התנועה, רק לאחר עתירה זו הועבר המידע המבוקש- בחלקו בלבד.
על פי תשובתה של הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד האוצר, עולה כי שני המועמדים: מר דורון אוזן ומר ציון סוקי הצהירו בשאלונים שמילאו "כי אין להם זיקות לשר האוצר או לשר אחרי משרי הממשלה", זאת חרף הפרסומים האמורים לעיל לפיהם השניים, שימשו במערכת בחירות האחרונה בתפקידים בכירים במטות האזורים במפלגת "כולנו" בנוסף לכך, בשאלון אותו מילאו שני המועמדים עליהם להצהיר כי פרטיהם הנמסרים נכונים ומלאים. זאת בהתאם לסעיף 45 לחוק שירות המדינה(מינויים), הקובע כי "מועמד המוסר ידיעה כוזבת או מעלים עובדה הנוגעת לעניין מינויו, דינו מאסר או קנס".
לפיכך, אין חולק כי מינוי זה מעלה שאלות קשות הנוגעות להליך המינוי כולו, ובהן סוגיות של הסתרת מידע לכאורה, התנהגות תחת ניגוד עניינים ובמשוא פנים ואף מינוי משיקולים שאינם ממין העניין. מינויים פוליטיים מסוג המצטייר, לכאורה, בענייננו, הוכרו כרעה חולה של השירות הציבורי, וככאלו המהווים הפרת אמון מטעם הרשות המבצעת כלפי הציבור כולו.
על משרד האוצר, בהיותו רשות מנהלית, חלה החובה המנהלית המוטלות עליו, ובהן החובה לפעול במהירות הראויה ובתוך זמן סביר הנגזרת מין הדין, ומתוך חובותיה המנהליות של הרשות. בנוסף, מוטלת על הרשות חובת ההנמקה לפרט את הסיבות ולבאר את הנימוקים אשר הובילו להחלטותיה השונות, הנובעים מהחוק בו מחויב עובד ציבור חובת הנמקה, בכתב, בפרק זמן שלא ייעלה על 45 יום. בנוסף לכך, קבוע בחוק כי היעדר של מענה מצד עובד ציבור או הרשות למשך תקופת זמן העולה על שלושה חודשים, משמעה כי מסרב הוא לבקשת האזרח לפעול כפי סמכותו, וזאת ללא מתן הנימוקים בהם הוא מחוייב.
טענות אלה לח"כ משה כחלון, הינן טענות חמורות ביותר הנוגעות ללב הסמכות המנהלית של העומדים בראש משרד האוצר. התעלמות מפניות הציבור במקום בו מתעורר חשד כבד שמא הופר החוק והופרו כללי המנהל התקין, מהווה רמיסה של חובת הרשות, פגיעה אנושה בעקרונות המנהל התקין, ופגיעה קשה באמון הציבור, בעובדיו ובנבחריו