התנועה לאיכות השלטון פנתה בדרישה לראש רשות התאגידים ורשם ההקדשות: לרשום לאלתר את הבורסה לניירות ערך בת"א בע"מ, כחברה לתועלת הציבור.

י"ז' באייר, תשע"ו 25/5/2016
התנועה לאיכות השלטון פנתה בדרישה לראש רשות התאגידים ורשם ההקדשות: לרשום לאלתר את הבורסה לניירות ערך בת"א בע"מ, כחברה לתועלת הציבור.
התנועה לאיכות השלטון פנתה לרשם ההקדשות לרשום באופן כפוי את הבורסה כחל"צ: מתוך המתחייב מחוק החברות בנוגע להגדרת חל"צ ויתרה מכך, מתוך הצורך הנובע לשמירת האינטרס הציבורי הרחב הגלום בפעילות הבורסה ולאור העיוותים והכשלים החמורים הקיימים בפעילותה כיום.
בימים אלה מקודם על ידי רשות ניירות ערך, תזכיר חוק אשר עיניינו רפורמה מבנית בבורסה והפיכתה לחברה למטרות רווח המאפשרת חלוקת רווחים לבעלי הזכויות בה. חשיבותה הלאומית של פעילות הבורסה עבור כלל ציבור האזרחים במדינה, הכשלים והעיוותים החמורים הקיימים בהתנהלותה הנוכחית – תחת הפיקוח הלא המספק של רשות ניירות ערך – והיוזמה לרפורמה מבנית, המקודמת על ידי הרשות, מדגישה את בהילות הצורך ברישום הבורסה כחל"צ, בהתאם לאינטרס הציבורי והסכנה שבה הוא עומד לאור כל האמור לעיל.
בפנייתה של התנועה לרשם ההקדשות, לרשימת הבורסה כחל"צ, הודגשו הנימוקים הנוגעים לשמירה על האינטרס הציבורי: בדיקת התנועה מצביעה על פגמים וקשיים הכרוכים בפעילות הבורסה ומראה כי לאלו, השפעה משמעותית והשלכות רוחביות על האינטרס הציבורי. זאת, לאור תכליתם של תיקונים מס' 4 ו-6 לחוק החברות, שנועדו להסדיר את פעילותה של חברה הפועלת למטרות הציבור, באופן שימנע ניצול לרעה של צורת התאגדות זו, לנוכח האינטרסים הציבוריים.
ראשית מציינת התנועה כי הבורסה, המהווה הלכה למעשה מונופול בתחום המסחר בניירות ערך בישראל, מחזיקה בתפקיד מרכזי בשוק ההון, ובכוחה להשפיע על כספי ציבור החוסכים בהתאם לרישיון שניתן לה על פי חוק. בעלי השליטה בבורסה, נכון להיום, הם 26 גופים פיננסיים: 15 בנקים ו-11 חשב"ים (שאינם בנקים). במצב הנוכחי, בעלי השליטה בבורסה הם גם חברי הבורסה, והמסחר בבורסה מתנהל רק באמצעות בעלי השליטה בה. מתוך כך, בדיקת התנועה מצביע על שני כשלים מרכזיים הפוגעים מידי יום באינטרס הציבורי ובנכסיו של הציבור המנוהלים באמצעות הבורסה: (1) "חילבת" ציבור המשקיעים באמצעות עמלות גבוהות, (2) חסימת כניסתם של ברוקרים בינלאומיים להיות חברי בורסה, ובכך מניעת התחרות החופשית בשוק לניירות ערך.
בדיקה שערכה התנועה, העלתה שבהשוואה בינלאומית למדינות שונות, העמלות המשולמות בישראל לחברי הבורסה – גבוהות בהרבה מהנהוג בעולם ואילו העמלות המשולמות על ידי חברי הבורסה למסלקת ולבורסה עצמה – נמוכות בהרבה. עובדה זו אינה מקרית, היא תוצאה של מדיניות מכוונת מצד חברי הבורסה: בדיקת התנועה חושפת את השיטה באמצעותה צוברים חברי הבורסה לכיסם את החלק הארי של העמלות המשולמות על ידי ציבור המשקיעים.
בבדיקה אמפירית שערכה התנועה בנוגע לשנים 2009 ועד 2014, מעלה כי הכנסות הבורסה מעמלות מהוות בממוצע 4.94% בלבד מהכנסות הבנקים מעמלות. קרי, הבנקים גרפו לכיסם כ-95% מעמלות הני"ע שגבו מן הציבור. משמעות הדברים חמורה: לאורך השנים חברי הבורסה (ובראשם הבנקים הגדולים) "חלבו" את הבורסה עצמה, וצברו לעצמם את רווחיה. הדבר הוביל לעושק כפול: גם של הציבור בדרישות לעמלות גבוהות מהנהוג בעולם, אולם גם של הבורסה עצמה, אשר נותרת ללא המשאבים הנדרשים להשקעות ולפיתוח מוצרים פיננסים מתקדמים, לטובת ציבור המשקיעים והחוסכים. בעוד הכנסות הבנקים וחברי הבורסה מעמלות הנגבות מהציבור הולכות ותופחות, הבורסה והמסלקות "מתייבשות": בשנת 2015 מסלקת הבורסה נטלה הלוואה בסך 60 מיליון ש"ח מהבורסה ואילו הבורסה עצמה, נאלצה לשעבד לטובת הבנקים את כל זכויותיה במקרקעין לצורך העמדת מסגרת אשראי עד לסך 50 מיליון ש"ח.
חברי הבורסה, המנהלים את הבורסה בשוק קרטליסטי אשר אין מתקיימת בו כל תחרות, מנצלים את מעמדה המונופוליסטי של הבורסה, מנהיגים מבנה עמלות שמניב להם רווחי עתק וגוזרים קופון עצום ממדים על גבו של ציבור המשקיעים, החסר כל יכולת להתאגד או להתנגד.
בנוסף, מהלך של כניסת הרוקרים זרים ומקוונים היה מועיל לציבור בישראל באופנים שונים ומגוונים: העמלות היו פוחתות מפאת התחרות ; פלטורמות המסחר הטכנולוגיות היו מתייעלות ; מגוון מוצרי ההשקעה היה מתרחב ; ובעיקר: מידת הנזילות של ניירות הערך הנסחרים בבורסה הייתה מזנקת ואיתה היקפי המסחר בבורסה. חרף האמור, חברי הבורסה – השולטים בבורסה בעצמם, מונעים במו ידיהם את כניסתם של ברוקרים בינלאומיים ומקוונים, ומונעים בכך את התחרות החופשית ואת ההתייעלות המשרתות את האינטרס הציבורי.
הנזק שנגרם לציבור מהתנהלות זו של חברי הבורסה הוא עצום, לנוכח היתרונות הרבים הנמנעים מן השוק הישראלי בשל מדיניות שמיישמים חברי הבורסה – גופים מסחריים לכל דבר, אשר אינם מעוניינים בתחרות ובשינוי המצב הקיים.
לעומת זאת, באם תירשם הבורסה כחל"צ, יוחל עליה פיקוח וממשל תאגידי אשר בכוחם למנוע מחברי הבורסה לעשות בה כרצונם תוך פגיעה באינטרס הציבורי; פעילותה תהיה נתונה לפיקוח שיפוטי הדוק יותר; והחלטות בלתי סבירות אשר נוגדות את האינטרס הציבורי תוכלנה להוות עילה לתביעה נגזרת מצד רשם ההקדשות.
רישומה של הבורסה כחל"צ תואם אפוא את האינטרס הציבורי גם במובן זה, שבו רישומה כחל"צ יגדיל את ייצוגו של האינטרס הציבורי במערכת השיקולים שמנחה את הבורסה, תחיל עליה פיקוח של רשם ההקדשות האמון על האינטרס הציבורי, ותמנע פעולות הנוגדות אינטרס זה.