דרישה לחקירת התנהלותו הפסולה של משרד האנרגיה בהיעדר שקיפות והסתרת מידע חיוני מהציבור ומבית המשפט העליון

א' בסיון, תשע"ו 07/06/2016
דרישה לחקירת התנהלותו הפסולה של משרד האנרגיה בהיעדר שקיפות והסתרת מידע חיוני מהציבור ומבית המשפט העליון
התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועמ"ש ולמבקר המדינה בקריאה לפתוח בבדיקה מקיפה של אופן התנהלות משרד האנרגיה בכל הנוגע להיעדר גילוי מידע חיוני לציבור ולרשות השופטת, יחד עם פעילותו בהיעדר שקיפות וחשד למצג מוטעה העולה לכדי תצהיר שקר בפני בית המשפט.
התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועמ"ש ולמבקר המדינה בעקבות מספר מקרים מהם עולה תרבות פסולה של היעדר שקיפות וניסיונות הסתרה במשרד האנרגיה, הסתרה אשר מכוונת הן כלפי הציבור בכללותו והן כלפי בית המשפט העליון. לא זו בלבד שמשרד האנרגיה הטעה את הציבור בכך שלא חשף את המידע שברשותו, אלא אף בג"ץ בפסיקתו הסתמך על הנתונים שהציגה המדינה ובהם לא נכלל הדוח שהצביע על הפחתה משמעותית בכמויות הגז בלוויתן.
התנועה קוראת ליועמ"ש ולמבקר המדינה לקיים בדיקה יסודית ומעמיקה של נורמות אלו ושל התנהלות המשרד בשנים האחרונות. בנוסף קוראת התנועה גם לפתוח בבדיקה האם בס' 96 לתגובת המדינה לעתירת מתווה הגז, אשר בה ניתן לראות בבירור כיצד נמנע המשרד מהצגת הנתונים שהיו ידועים לו בפני השופטים תוך ניסיון הסתרה והתחמקות – יש מצג אשר עשוי לעלות לכדי תצהיר שקר.
בין המקרים המתוארים בפנייה, מתואר פרסום משרד האנרגיה בעניין אישור תכנית הפיתוח של מאגר לוויתן, כאשר מבין השיטין בצבצה ידיעה בדבר הערכה מחודשת של כמויות הגז במאגר לוויתן. לפי הערכה זו כמויות הגז במאגר לוויתן עומדות על כ-500 BCM וזאת בניגוד להערכות קודמות שפורסמו לפיהם הכמויות עומדות על כ-620 BCM.
פרשה זו מעוררת חשש כבד בנוגע לאופן התנהלותו של משרד האנרגיה, ותפיסתו את תפקידו ואת החובות המוטלות עליו. מדובר במקרה בו המשרד מזמין חוות דעת מחברת ייעוץ מקצועית, וכאשר מגיעים ממצאים אשר אינם תואמים את המהלכים שמנסה המשרד לקדם, הוא בוחר לגנוז אותם ולהזמין חוות דעת נוספת מחברה דומה בתקווה שזו תוכל להתאים לתכניותיו.
כך גם בעתירת מתווה הגז השופטים התבססו בפסיקתם על מצג לפיו במאגר לוויתן יש כמות של 620 BCM בעוד שבפועל משרד האנרגיה ידע כבר באותו הזמן כי קיימת חוות דעת מקצועית, אשר פורסמה רק כעת, ולפיה במאגר לוויתן יש כמות של 500 BCM. אף אם משרד האנרגיה רצה לקבל חוות דעת נוספת, אין כל הצדקה להסתרת מידע זה משופטי בג"ץ ומהציבור.
בסעיף 96 לתגובת המדינה לעתירת מתווה הגז ניתן לראות בבירור כיצד נמנע משרד האנרגיה מהצגת הנתונים שהיו ידועים לו בפני השופטים תוך ניסיון הסתרה והתחמקות – באופן המעורר חשד למצג מוטעה העולה לכדי תצהיר שקר.