איכות השלטון בעתירה לבית המשפט: לחייב את רשות ניירות ערך לפעול בשקיפות ולמסור כל חוות דעת המצויה בידיה בעניין שינוי מבנה הבעלות בבורסה לניירות ערך

כו בטבת, תשע"ז, 24.1.17
הודעה לתקשורת
איכות השלטון בעתירה לבית המשפט: לחייב את רשות ניירות ערך לפעול בשקיפות ולמסור כל חוות דעת המצויה בידיה בעניין שינוי מבנה הבעלות בבורסה לניירות ערך
התנועה לאיכות השלטון עתרה היום (יום ג') לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לקבלת כל חוות דעת המצויה בידי הרשות בעניין מבנה הבעלות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובכלל בעניין זכותם הקניינית, לכאורה, של חברי הבורסה בבורסה ובנכסיה: "התעקשותה של הרשות להסתיר את הנימוקים המשפטיים עליהם היא מתבססת, מעלה חשש כי הדבר נועד למנוע מן הציבור לבחון את טענות חוות הדעת, לקיים בעניינן דיון ציבורי פתוח ולאתגר את התפיסות והמסקנות הכלולות בה, וכפועל יוצא – את רפורמת שינוי מבנה הבורסה כולה"
חוות הדעת אותה מסרבת הרשות למסור לידי התנועה נוגעת באופן ישיר לסוגיה אקטואלית בעלת השלכות ציבוריות רחבות: שינוי היסטורי במעמדה התאגידי של הבורסה לניירות ערך, הפיכתה לחברה למטרות רווח והענקת נכסיה ל-22 חברי הבורסה.
חוות הדעת התבקשו על ידי התנועה כחלק מליווי הליך החקיקה לשינוי מבנה הבעלות בבורסה. אחת מתוצאותיה הצפויות של הצעת החוק, לו תאושר, עתידה להיות הפיכת נכסי הבורסה – אשר על פי הערכות שפורסמו, שוויים צפוי להגיע לאחר שינוי מבנה הבעלות לכשני מיליארד ש"ח – לקניינם הפרטי של חברי הבורסה, שהינם מספר מצומצם של 22 בנקים ובתי השקעות, המשלמים לבורסה אגרת חברות שנתית.
החברות בבורסה מקנה אמנם זכות גישה למערכת המסחר וכן זכות הצבעה, אך לחברי הבורסה אין זכויות בנכסי הבורסה, אין זכות ליהנות מחלוקת רווחים, אין זכות ליהנות מנכסיה במקרה של פירוק, וזכויותיהם בבורסה אינן "סחירות" ואינן ניתנות למכירה או להעברה. אחזקותיהם של חברי הבורסה בבורסה אינן רשומות במאזניהם כ"נכס" השייך להם, והערך ה"חשבונאי" של החזקות אלו הוא למעשה אפס. במצב המשפטי הנוכחי, אין אפוא כל מחלוקת ביחס לעובדה כי חברי הבורסה אינם נהנים מזכויות הוניות כלשהן בבורסה ובנכסיה.
יחד עם זאת, על פי הנטען בגלוי על ידי הרשות, חוות דעת משפטית המצויה בידה קובעת כי הבעלות בבורסה שייכת במלואה לחברי הבורסה, ולפיכך, לטענתה, אין מניעה להעניק (עקב שינוי המבנה הצפוי) את הבעלות הקניינית בנכסי הבורסה לחברי הבורסה.
קיומה של חוות דעת בנושא זה אושר על ידי הרשות עצמה במספר מועדים, כפי שיפורט, והרשות גם הסתמכה במפורש על תוכנה הנטען של חוות הדעת, במסגרת מכתבים שכתב יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, בניסיון לשכנע את חברי ועדת הכספים לתמוך ברפורמת שינוי המבנה כחלק מהליך החקיקה המתנהל.
יודגש: שאלת זכאותם (הנטענת) של חברי הבורסה לקבל את הזכויות ההוניות בבורסה ובנכסיה אינו עניין שולי במסגרת הצעת החוק, אלא הנחת מוצא עקרונית, אשר ממנה נגזר מתווה הרפורמה כולו: מאחר שההנחה היא שחברי הבורסה הם – ורק הם – הזכאים לקבל את המניות החדשות שתוקצינה בעת שינוי המבנה, הצעת החוק יוצאת מגדרה כדי לא לפגוע בזכויות אלו.
הדבר מוביל למצב תמוה ובלתי סביר: מצד אחד דברי ההסבר להצעת החוק גדושים בהצהרות בדבר חשיבות "ההפרדה בין הבעלות לחברות" – כלומר, בין פונקציית החברות בבורסה לפונקציית ההחזקה במניותיה; אך מנגד, הצעת החוק עצמה נמנעת מביצוע הפרדה זו באופן מלא – עקב התחשבות בזכויותיהם (הנטענות) של חברי הבורסה בבורסה.
למעשה, הצעת החוק מאפשרת לחברי הבורסה הנוכחיים לקבל לידיהם 100% מהמניות החדשות שעתידות להיות מוקצות עקב שינוי המבנה, ואף להישאר בעלים של רוב מוחץ (כ-60%) מן המניות העתידיות (גם לאחר שיידרשו למכור את אחזקותיהם העולות על רף של 5% מהון המניות הכולל, לכל מחזיק).
לעמדת התנועה, הרשות איננה יכולה לאחוז בחבל משתי קצותיו – מחד, להסתמך במפורש על האמור בחוות דעת אשר לטענתה מצויה בידה, ומאידך, להסתיר את תוכנה מעיני הציבור. אין כל מקום להסתרת חוות הדעת שעה שהיא מכילה טענות משפטיות בלבד, אשר תמציתן כבר פורסמה על ידי הרשות עצמה.
התעקשותה של הרשות להסתיר את הנימוקים המשפטיים עליהם היא מתבססת, מעלה חשש כי הדבר נועד למנוע מן הציבור לבחון את טענות חוות הדעת, לקיים בעניינן דיון ציבורי פתוח ולאתגר את התפיסות והמסקנות הכלולות בה, וכפועל יוצא – את רפורמת שינוי מבנה הבורסה כולה.