איכות השלטון ליועמ"ש ולפרקליט המדינה בדרישה לבחון קיומן של עבירות על חוק ההגבלים העסקיים במסגרת "פרשה 2000"

י' בניסן תשע"ז, 6 אפריל, 2017
הודעה לתקשורת
איכות השלטון ליועמ"ש ולפרקליט המדינה בדרישה לבחון קיומן של עבירות על חוק ההגבלים העסקיים במסגרת "פרשה 2000"
התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן בדרישה כי יפעילו סמכותכם ויורו על חקירת החשדות לעבירות מתחום ההגבלים העסקיים כנגד כלל המעורבים ב"פרשה 2000", ובפרט כנגד ראש הממשלה – אשר בעניינו נדרשת הסכמת היועמ"ש לשם פתיחה בחקירה.
ביום 6.3.17 פנתה התנועה לראשונה ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה כי יורה על "חקירת ההיבט ההגבלי בחשדות המפורטים לעיל במסגרת "תיק 2000", "וזאת בין בדרך של חקירה עצמאית שתתבצע על ידי הרשות להגבלים עסקיים ובין בדרך של צירוף חוקרים מטעם הרשות להגבלים עסקיים לצוות החקירה המשטרתי השוקד על חקירת התיק".
עוד הוסיפה וציינה התנועה בפנייה זו: "למותר לציין כי יש לחקור חשד זה ביחס לכלל המעורבים בניסיון גיבוש העסקה, ובכללם מר מוזס וכל מי שפעל לכאורה לצמצום התחרות בהיבט המתואר במכתב זה".
התנועה פנתה בנושא מספר פעמים הן ליועמ"ש והן לרשות להגבלים עסקיים אך לא נענתה. משפניותיה המפורטות של התנועה לא נענו, ונוכח הצהרות ראשי המשטרה כי החקירות המתנהלות בעניינו של ראש הממשלה עומדות בפני סיום, נאלצה התנועה לעתור לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה כי יורה לממונה, וליועמ"ש, לחקור את ההיבטים ההגבליים הקשורים ב"פרשה 2000".
ביום 30.3.17 ניתן פסק דין הדוחה את העתירה עקב אי מיצוי הליכים, בנימוק כי "לא ניתן לקבל פרק זמן כה קצר למענה ענייני מטעם היועץ המשפטי".
ביום 3.4.17 נשלחה אלינו לראשונה תשובה מאת הממונה אך עמדתה של הממונה כפי שהובעה במכתבה – איננה מקובלת עלינו, באשר פניותינו אל הממונה לא קראו לפתיחת חקירה פלילית כנגד ראש הממשלה, באופן בלעדי, אלא בעניין ההיבטים ההגבליים העולים מ"פרשה 2000" וזאת כנגד כל המעורבים בפרשה – ומעורבים נוספים אלו, פרט לראש הממשלה, אינם נהנים מן ה"חסינות" מכוח סעיף 17(א) לחוק יסוד: הממשלה.
לעמדת התנועה, סמכותו של היועמ"ש למנוע פתיחה בחקירה כנגד ראש הממשלה ביחס לעבירות הלכאוריות המתוארות – מצומצמת ביותר, בנסיבות העניין; זאת, משום שחשדות אלה נובעים מאותה מסכת עובדתית אשר בעניינה התיר היועמ"ש זה מכבר לפתוח בחקירה פלילית (אלא שזו מתמקדת בעבירות מתחום טוהר המידות, על פי הפרסומים בנושא).
נוכח חשיבות אכיפת דיני ההגבלים העסקיים ומניעת הסדרים כובלים; נוכח היעדר הצדקה להימנעות מחקירת ראש הממשלה דווקא בהיבט זה, שעה שהותר לחקרו ביחס להיבטים אחרים של אותה פרשה עצמה; נוכח הזמן הרב שחלף מאז פנייתנו ליועמ"ש מיום 6.3.17 (אשר הועברה בו ביום לטיפול פרקליט המדינה), במהלכו התקדמה החקירה הפלילית בעניין פרשה זו; ובפרט נוכח המשמעות החמורה של פגיעה בשוק התקשורת וחשיבות חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, העולים לכאורה מהפרסומים בעניין הפרשה – אנו סבורים כי אין מקום להשתהות נוספת בעניין זה.