איכות השלטון למשרד לשירותי דת ומשרד האוצר: יש לקדם ביקורת חיצונית על הדוחות הכספיים של המועצות הדתיות על ידי המשרד לשירותי דת

איכות השלטון למשרד לשירותי דת ומשרד האוצר: יש לקדם ביקורת חיצונית על הדוחות הכספיים של המועצות הדתיות על ידי המשרד לשירותי דת

כט' בניסן, התשע"ז 25.4.17
הודעה לתקשורת
איכות השלטון למשרד לשירותי דת ומשרד האוצר: יש לקדם ביקורת חיצונית על הדוחות הכספיים של המועצות הדתיות על ידי המשרד לשירותי דת
התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר לשירותי דת, ח"כ דוד אזולאי, להפעיל את סמכותו לפי חוק שירותי הדת היהודיים ולהקים מערך ביקורת חשבונאית בלתי תלוי לכלל המועצות הדתיות, שיקיים ביקורת חיצונית לדוחות הכספיים המוגשים מטעם המועצות הדתיות, בהתאם לתקנים החשבונאיים המקובלים. התנועה קוראת גם לשר האוצר, ח"כ משה כחלון לתמוך וללוות את הפעלת סמכות זו.
סעיף 7ד(ג) לחוק מעניק סמכות בידי השר לשירותי דת לערוך ביקורת חיצונית להתנהלותן הכספית של המועצות הדתיות ורואי החשבון מטעמן. לשונו קובעת כי "השר רשאי למנות למועצה גם רואה חשבון מטעמו שיבקר את הדוחות הכספיים, כולם או חלקם, כפי שיקבע השר […]".
החשיבות בדבר ביקורת חיצונית על דוחות כספיים הוכרה זה מכבר על ידי שורה של גורמים ממשלתיים, והפכה להתנהלות המקובלת בניהול הכספי של משרדי הממשלה וגופים ציבוריים שונים תחת אחריותה.
ניהול ביקורת חיצונית יאפשר למשרד לשירותי הדת, אשר מעביר מימון למועצות הדתיות, להבטיח כי הקצאת המשאבים שלו תהא יעילה ונכונה יותר, ובכך להפנות משאבים שמתבזבזים מפאת חוסר יעילות בפעילות המועצות לאפיקים אחרים ונחוצים. במקרים רבים גופים שלטוניים לא משתמשים בסעיפי הוצאה תקציבית שיש ברשותם או לא משתמשים בנכסים שברשותם בצורה מיטבית. אובדן כספים אלו פוגע באיכות שירותי הדת המסופקים לאזרח וכספים אלו חוזרים למשרד האוצר אם לא מנוצלים על ידי גופי הדת להם הוקצו, או מנוצלים שלא כדין, תוך בזבוז הכספים ופגיעה בנכסי ציבור.
אינטרס זה של התייעלות בניתוב משאבים אמור להיות גם בראש מעייניהן של המועצות הדתיות עצמן, שלעתים כורעות תחת הנטל של אספקת שירותי הדת. אין חולק שבחינה חיצונית ומקצועית של ההתנהלות הכספית הפנימית תאפשר הן למשרד לשירותי הדת והן למועצות הדתיות כאחד ניהול נכון יותר של משאביהם לטובת הציבור ותפנה כספים שבמצב הנוכחי לא מנוצלים כראוי.
בנוסף, המחוקק, בקביעת הסדרים אלו בחקיקה ראשית, הכיר בקיומה של אפשרות של ניגוד עניינים בפעילותו של מבקר חשבונות "פנימי". רואה החשבון "הפנימי", היושב במועצה הדתית, הרשות המקומית, החברה הממשלתית או המשרד הממשלתי נתון בצורה חזקה יותר ללחצים מצד גורמים מתוך המערכת, ועקב היחסים הבינאישיים הנרקמים עלול להסיט את עיניו מהתנהלות בעייתית. המחוקק יצר סמכות זאת לקביעת ביקורת חיצונית כדי להבטיח שהביקורת הפנימית תתנהל בצורה מקצועית ולנטרל את הסיכון של ניגוד העניינים, וזאת על ידי פיקוח חיצוני.
נוכח הדברים, קוראת התנועה לשר לשירותי דת לצעוד בדרכם של משרד האוצר, משרד הפנים ורשות החברות הממשלתיות, ולהסמיך מערך ביקורת חיצוני ובלתי תלוי, ודרכו לקיים ביקורת חשבונאות עצמאית באמצעות רואי חשבון על הדוחות הכספיים של המועצות הדתיות ורואי החשבון שלהן. האינטרס הציבורי מחייב שסמכות זאת תופעל כדי לבקר ולשמור על משטר תקציבי תקין בקרב המועצות הדתיות. נוהג זה, שהוחל במשרדים ממשלתיים אחרים ובגופים ציבוריים דומים הוא לא פחות מצורך השעה כדי להשיב את אמון הציבור במוסדות המדינה ובמועצות הדתיות ולהבטיח כי מנהל תקין הוא אכן הבסיס להתנהלותן.