נייר עמדת התנועה לאיכות שלטון בנושא חוק הדבש

כ' בסיון תשע"ז, 14.6.17
הודעה לתקשורת
נייר עמדת התנועה לאיכות שלטון בנושא חוק הדבש
התנועה לאיכות השלטון מברכת על הצעות החוק השונות המבקשות לבצע לראשונה אסדרה של משק הדבש בחקיקה ראשית. כיום, מועצת הדבש שואבת סמכויותיה מתקנות לשעת חירום, באופן המעורר בעיות חוקתיות קשות, עומד בניגוד להחלטת ממשלה, ואינו מתאים להסדרת משק הדבש. אין כיום מקור חוקי תקף לסמכויות שמועצת הדבש נוטלת לעצמה, אגב פגיעה חמורה בחופש העיסוק של הדבוראים במדינה ובתחרות במשק.
הרעיון העומד בבסיס הצעת השכל וההצעה הממשלתית הוא העברת הסמכויות הרגולטוריות של מועצת הדבש – חברה פרטית – לידיו של גורם ממשלתי – מהלך נחוץ ומחויב המציאות.
לצערנו, הצעת וקנין מבקשת לעגן בחקיקה את המצב הלקוי הקיים – מתן סמכויות אסדרה נרחבות למועצת הדבש, שהיא חברה פרטית לתועלת הציבור. ברי, כי בביצוע אסדרה "פרטית", כפי שקורה היום, טמונים קשיים רבים – ולו רק מעצם העובדה שבכך מוענקות סמכויות סטטוטוריות לגוף שאיננו חלק מהמערכת השלטונית ואינו כפוף לכללי המינהל הציבורי במלואם.
לא זו אף זו, מועצת הדבש מורכבת ברובה מדבוראים, להם היכולת להשפיע על התנהלותה לטובתם, ולכן היא סובלת מניגוד עניינים אינהרנטי, המתבטא בחוסר הבחנה יסודי הנדרש במצב בו מופעלות סמכויות פיקוח: כיום, אין במועצה הפרדה בין הגוף המפקח לבין הגורמים עליהם מופעל הפיקוח, הדבוראים.
כך, מעט דבוראים יושבים בכיסא המפקח ומשפיעים על קבלת ההחלטות בענף כולו, בעוד בלב פעילותה של מועצת הדבש עומדת היכולת להעניק או לשלול היתרים הנוגעים בלב חופש העיסוק של הפרט – לעסוק בגידול דבורים או שיווק דבש. כשל זה מותיר אנשים שמעוניינים להיכנס לענף מחוץ למשחק, מפחית את התחרות ומותיר את מחירי הדבש גבוהים.
בניגוד להצעת וקנין, הצעת השכל עומדת בכל עקרונות היסוד המפורטים לעיל, ואילו הצעת החוק הממשלתית מהווה אמנם צעד בכיוון הנכון לאסדרת משק הדבש, שכן היא מעבירה את כלל סמכויות המועצה למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, אולם מבוססת באופן חלקי בלבד על עקרונות יסוד אלו.
כך, הצעת החוק הממשלתית אינה מטפלת בכשלים הבאים: עיגון נוכחות "משקיף" בוועדת ההיתרים והערר בעל ניגוד עניינים אינו מפחית במידה מספקת את ניגודי העניינים הקיימים כיום; מנגנון הענקת ההיתרים למרעה דבורים המוצע אינו מאפשר חלוקה על בסיס שוויוני, שכן אינו מבוסס על מכרז תחרותי, ובכך לא מסייע להורדת יוקר המחיה; והיא אינה קובעת את העקרונות המנחים לשילובם של דבוראים חדשים בענף.
אנו ערים לכך שמופעלים ועוד יופעלו לחצים גדולים במטרה לשמר את ההסדר הקיים. סביר להניח שעוד יושקעו מאמצים רבים כדי לצייר תמונה לפיה הרפורמה המוצעת תמיט אסון על ענף הדבש ועל החקלאות בכלל. ברור הוא כי לא בנקל יוותרו גורמים שונים על כוחם, לאחר שנים רבות של שליטה בבסיס הכוח הענפי.