התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין בערר נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים בעניין חניון אגריפס

התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין בערר נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים בעניין חניון אגריפס

כ"ה בסיון, תשע"ז 19.6.17
הודעה לתקשורת
התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין בערר נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים בעניין חניון אגריפס
התנועה לאיכות השלטון, בשיתוף עם אדם טבע ודין, הגישו ערר נגד החלטת הוועדה המקומית ירושלים לאשר את בקשת עיריית ירושלים להקים חניון תת קרקעי בן 7 קומות מתחת לשוק מחנה יהודה, עקב כשלים חמורים שנפלו בהליך התכנוני ופגמים משפטיים בהליך האישור
בשנת 2013 התנועה לאיכות השלטון בשיתוף עם אדם טבע ודין הגישו התנגדות לבקשת היתר שהוגשה על ידי עיריית ירושלים לבניית חניון תת קרקעי של 7 קומות מתחת רחוב אגריפס. ההתנגדות נבעה מהרושם לפיו החניון מקודם באגרסיביות על ידי העירייה, מטעמים לא ענייניים ותוך הסתרת ההליך מעיני הציבור.
בראש ובראשונה, בקשת ההיתר הוגשה מבלי שכלל הייתה קיימת תוכנית מפורטת להקמת החניון, כפי שדורש החוק, ולא בוצע פרסום בהיקף הנדרש לפי חוק התכנון והבנייה. כמו כן הפרויקט מנוגד למדיניות המוצהרת של תוכנית המתאר המחוזית ושל העירייה לעודד את התחבורה הציבורית במרכז העיר, וגם עובדה זו מעוררת תמיהה וחשש לשיקולים זרים בקידום הפרויקט.
במהלך הטיפול בתיק התגלו בפני התנועה אינדיקציות נוספות לכך שהפרויקט מקודם באופן לא תקין, ובין היתר – נראה שלא נערכו כלל בדיקות מקדימות כגון בדיקת ביקושים ובחינת חלופות; העירייה הגישה לוועדה חוו"ד של יועץ תחבורה שעיוותה את הנתונים באופן מובהק כדי "לצבוע בוורוד" את ההשלכות התנועתיות של הפרויקט; ולבסוף גם התברר שבניגוד להצהרות העירייה כי החניון ימומן ע"י ידי יזם פרטי, ייתכן שהוא ימומן בסופו של דבר מתקציב ציבורי.
בסוף חודש מרץ האחרון, אחרי שהבקשה הוגשה בשתי גרסאות נוספות מאז 2013, החליטה הוועדה המקומית לדחות את רוב ההתנגדויות ולאשר את בקשת ההיתר תוך ביטול קומת פריקה וטעינה תת קרקעית (שבעבר הוצגה כחלק המרכזי ביותר בפרויקט).
התנועה בשיתוף עם אט"ד הגישו ערר כנגד החלטת הוועדה המקומית. הערר אינו נוגע רק לפרויקט הקונקרטי, אלא יוצא גם כנגד הפרשנות המשפטית העקרונית של העירייה, שלפיה מותר לה ליזום הקמת חניונים מתחת כבישים ברחבי העיר כולה, מבלי שתצטרך תחילה לאשר תכנית מפורטת. זוהי פרשנות בעייתית שמנוגדת לחוק, שעלולה לאפשר הקמת פרוייקטי ענק בלתי נחוצים משיקולים לא ענייניים, מתקציבים ציבוריים, בלי פיקוח ציבורי נאות.
מדובר בהליך שכשליו זועקים לשמים, וארוגים בו מתחילתו ועד סופו. לא ייתכן כי מוסדות שלטוניים יקדמו פרויקט תשתית מורכב ובעל השלכות כבדות משקל, ללא תשתית עובדתית איתנה ומוצקה, ותוך הדרת ציבור ממגישה למידע רלוונטי. התנהלותן הבעייתית של הוועדה והעירייה בקידום הפרויקט, והתבטאויות מהן ניתן להבין כי יש יזם ספציפי המעורב בפרויקט כבר בשלב מוקדם זה, מעוררות חשש כבד לתקינותו של ההליך ולאינטרסים העומדים בבסיסו.