הוגשה בקשה מטעם התנועה לאיכות השלטון להצטרך להליך במעמד "ידיד בית המשפט" בעתירת המדינה כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה המתיר את שביתת עובדי חברת החשמל כנגד עקרונות חוק משק החשמל

הוגשה בקשה מטעם התנועה לאיכות השלטון להצטרך להליך במעמד "ידיד בית המשפט" בעתירת המדינה כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה המתיר את שביתת עובדי חברת החשמל כנגד עקרונות חוק משק החשמל

כו' בחשון תשע"ח, 15.11.17
בהמשך לפס"ד בית הדין הארצי לעבודה בעניין שביתת עובדי חברת החשמל
הודעה לתקשורת
התנועה לאיכות השלטון הגישה היום (ד') בקשה להצטרף לעתירת המדינה כנגד בית הדין הארצי כ"ידיד בית המשפט": "בית הדין הארצי בפסיקתו למעשה העניק לוועד עובדים בתאגיד מונופוליסטי כוח העולה על כוחו של בית המחוקקים ואף על כוחה של ממשלת ישראל."
עתירת המדינה אליה מבקשת התנועה לאיכות השלטון להצטרף הוגשה כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 4.5.2017 (בעס"ק 56232-09-14, עס"ק 53167-09-14 ובר"ע 8740-04-14) אשר קבע כי שביתה כנגד הפעלת סמכויות סטטוטוריות של המדינה בכל הנוגע ליישום חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 והכנסתם של יצרנים פרטיים לשוק החשמל, אינה בגדר שביתה פוליטית אסורה. ברקע בקשת הידיד עומדת מציאות בה עובדי תאגיד מונופוליסטי, בחסות החלטות בתי הדין לעבודה, מונעים משרי הממשלה לתפקד כריבון ולממש חקיקה של כנסת ישראל, אשר התקבלה לפני למעלה מעשרים שנים. היעדר יישום נוגע למערכת יחסים בלתי שוויונית בין וועד עובדים בתאגיד מונופוליסטי לבין המדינה כריבון ומי שמושל במערכת יחסים זו היא אינה המדינה. מערכת יחסים מעוות זו מקבלת חיזוק משמעותי בפסיקת ביה"ד הארצי.
.ראוי להבהיר, והתנועה אף הבהירה הדברים בבקשתה, כי היא אינה יוצאת חלילה כנגד זכות השביתה ואין היא ממעיטה מחשיבות ההגנה על זכויות עובדים. אולם, היא סבורה כי בפסיקת בית הדין הארצי נחצו הקווים בין הגנה על שביתה לגיטימית להפרת ריבונותה של המדינה.
ברקע הגשת בקשה זו מצוי החשש כי המדינה תוביל למשיכת העתירה ולהותרת פסק הדין בארצי על כנו, תוך הימנעות מקבלת פסיקה עקרונית של בית משפט נכבד זה בסוגיית זכותה לפעול כריבון וכרגולטור, אל מול ארגוני עובדים בתאגידים מונופוליסטיים
התנועה מעוניינת להציג בפני בג"צ נקודת מבט נוספת לסכסוך ולפיה המדינה מתפרקת מסמכותה לבצע ולמשול וכי ראוי, לטובת קידום תחרות אמת במשק החשמל, שהמדינה תפעל להגנת אינטרס הציבור ותעדיפו על פני האינטרס של חברת החשמל בשימור מעמדה המונופוליסטי. העדפה זו ראוי שתבוא לידי ביטוי, בין היתר, בעמידה על מיצוי הדיון בעתירה ולכל הפחות בקיומו של הסדר אשר יכלול בקשה לביטול פסק הדין בארצי, לצד אמירה נחרצת ביחס להיעדר חובה של המדינה, בפועלה כריבון, לנהל מו"מ עם עובדי חברת החשמל בנוגע למתווה הרפורמה.
עוה"ד נילי אבן חן, מהתנועה לאיכות השלטון: |"חברת הכנסת, שרת המשפטים איילת שקד הבהירה כי אחד הדגלים של ממשלה זו הוא קידום המשלות. היא כתבה במאמרה מסילות אל המשילות כי " היכולת להוציא אל הפועל יעדים כפי שאלה הוגדרו היא תנאי הכרחי למשילות טובה, אך בשום אופן איננה תנאי מספיק משילות טובה נמדדת קודם כול במידת האפשרות שבידי שרי הממשלה לקבוע את היעדים עצמם." (שם, 37).
התנועה מצטרפת לעמדתה של כבוד השרה שקד, אולם אנו תוהים כיצד ייתכן כי שרי הממשלה הנוכחית, וממשלות העבר מזה למעלה מעשרים שנים, אינם מצליחים להתקדם לעבר יעד שהציבו לעצמם, אינם מצליחים להעלות את רכבת התחרות במשק החשמל על המסילה ולהאיץ בה לטובת אזרחי המדינה? כיצד ניתן ליישב את שיח המשילות הנמרץ עם ויתור על היכולת לפעול כריבון מול וועדי עובדים מונופוליסטיים?"