איכות השלטון למשרד הפנים: התנגדו להתמודדתו של בנימין רגב, אשר הורשע בעבירה שיש עמה קלון וטרם הסתיימו 7 שנים מהיום בו סיים את מאסרו, בבחירות הקרובות לרשות עיריית לוד

ז' באייר תשע"ח יום א' 22 באפריל 2018
הודעה לתקשורת
איכות השלטון למשרד הפנים: התנגדו להתמודדתו של בנימין רגב, אשר הורשע בעבירה שיש עמה קלון וטרם הסתיימו 7 שנים מהיום בו סיים את מאסרו, בבחירות הקרובות לרשות עיריית לוד
בעקבות מידע שהגיע לידי משרדי התנועה לאיכות השלטון ממנה עולה כי בימים אלו מתנהל קמפיין המריץ את מר בנימין רגב, ראש עיריית לוד לשעבר, להתמודד בבחירות הקרובות ברשויות המקומיות בחודש אוקטובר לתפקיד ראש עיריית לוד, פנתה התנועה למשרד הפנים בקריאה שלא לאפשר למר רגב להתמודד בבחירות הקרבות.
בנימין רגב הורשע בשנת 2010 בקבלת שוחד בתיק ת"פ (ת"א) 8116/03 מדינת ישראל פרקליטות מחוז ת"א נ' אפל ואח'. בגזר הדין, נגזר על מר רגב עונש מאסר בפועל של 18 חודשים ונקבע כי הורשע בעבירה שיש עמה קלון. לבסוף, לאחר ניכוי של שליש ממאסרו בשל מצב בריאותי קשה ובגין התנהגות טובה, שוחרר רגב ממאסר בחודש אפריל 2013.
סעיף 120 לפקודת העיריות [נוסח חדש] אשר עניינו פסולים לכהונה, מונה את המקרים בהם אדם פסול מלכהן כחבר מועצה. סעיף קטן 9 מונה אדם שנידון למאסר כאמור לסעיף 7 לחוק הבחירות ולא הצהיר אמת, או לא הגיע הודעה או בקשה לפי הוראות סעיף 7א.
ס' 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1956 קובע כי אדם אשר נידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל, לתקופה עולה על שלושה חודשים, וביום הגשת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל – אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים להיבחר כחבר מועצה, למעט אם קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, קלון.
סעיף 7א לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) קובע הליך אשר מועמד שהורשע בעבירה שיש עמה קלון שמעוניין להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר כחבר מועצה צריך לבצע. ההליך
כולל בין היתר הגשת הצהרה, והגשת בקשה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
עבירת השוחד בה הורשע מר רגב היא מן החמורות שבעבירות אותן יכול לעבור נבחר הציבור, והיא מקעקעת את טוהר המידות בשירות הציבורי. כמו כן, כי עבירת השוחד היא עבירה שמטבעה רובץ קלון לפתחו של מי שבצעה, בהיותו נושא בתפקיד ציבורי.
ככל שאכן מתכוון מר רגב להתמודד בבחירות הקרובות, על משרד הפנים להתנגד לכך. ככל שאכן מר רגב פנה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, על משרד הפנים לעמוד איתן כנגד בקשה זו, ולעמוד על חשיבות ההקפדה על טוהר המידות בשירות הציבורי וברשויות המקומיות.
משרד הפנים, הוא הגורם המפקח והמאסדר על השלטון המקומי במדינת ישראל מוביל בשנים האחרונות קו ברור שמטרתו מיגור השחיתות והפגיעה במנהל התקין ברשויות המקומיות. לרבות פרסומו של דו"ח הצוות לבחינת הדרכים לחיזוק שלטון החוק בשלטון המקומי. אנו סבורים כי לנוכח כך, קם צורך בהשמעת עמדה ברורה ונחרצת מטעם המשרד כנגד חזרתם בטרם עת (ואף בכלל) של נבחרי ציבור שסרחו ומעלו באמון שניתן בהם, אל תפקידם.