בעקבות ערעור התנועה לאיכות השלטון: ביהמ"ש העליון ידון מחר בחשיפת דוחות הפיקוח על הבנקים על כשלי האשראי לקבוצת דנקנר

ב' בסיון תשע"ח יום ד', 16 במאי 2018
הודעה לעיתונות
בעקבות ערעור התנועה לאיכות השלטון: ביהמ"ש העליון ידון מחר בחשיפת דוחות הפיקוח על הבנקים על כשלי האשראי לקבוצת דנקנר
בית המשפט העליון ידון מחר (יום ה', בשעה 12:30) בעע"מ 5089/16 – ערעור שהגישה התנועה לאיכות השלטון על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בירושלים. בערעור מבקשת התנועה לקבל לידיה את דוחות הביקורת של הפיקוח על הבנקים בעניין הליכי מתן אשראי לחברות בקבוצת דנקנר.
"הגיעה העת לוודא שהפיקוח על הבנקים יתנהל בשקיפות כמו בכל המדינות המתוקנות. אין מחטא טוב מקרני השמש הבוהקות של הביקורת הציבורית. חייבים לחשוף את דוחות הפיקוח על מנת להבין היכן היה הפיקוח על הבנקים כשמיליארדים מכספי הציבור נמחקו".
את הערעור הגישה התנועה לאיכות השלטון לביהמ"ש העליון על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בירושלים. בית המשפט המחוזי דחה את עתירת חופש המידע שהגישה התנועה לאחר שקבע כי על אף שיש עניין ציבורי ממשי ואינטרס ציבורי בגילוי המידע, ההלכה שנקבעה בביהמ"ש העליון שני עשורים קודם לכן – רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי – חלה כך שחלה חובת סודיות גורפת ומוחלטת על המידע.
דוחות הפיקוח אותם דורשת התנועה לקבל נדרשים בשם זכותו של הציבור לדעת – האם וכיצד פיקח המפקח על הבנקים על אופן מתן האשראי לקבוצת דנקנר, לנוכח החשד לכשלים עמוקים בהליכי מתן האשראי, חשדות שבין השאר יבדקו בוועדת החקירה הפרלמנטרית שהוקמה השנה לעניין זה. לאור החשיבות העצומה של אופן חלוקת האשראי לכלכלה הישראלית והעניין הציבורי יוצא הדופן במקרה הבוחן של הליכי מתן האשראי לקבוצת דנקנר – ישנו אינטרס ציבורי מיוחד וכבד-משקל בגילוי דוחות הפיקוח המבוקשים על מנת לקדם את ההגנה על כספי הציבור ולהרתיע מפני הישנות התופעה.
ואולם, בנק ישראל עומד בסירובו המוחלט לגלות ולו בדל מידע הקשור בדוחות הפיקוח בעניין הליכי מתן האשראי לקבוצת דנקנר. עולה כי בנק ישראל נותר הישות הארכאית האחרונה הרואה בשקיפות ובחשיפה לביקורת ציבורית כעול שמחליש את יכולתו של הפיקוח על הבנקים. אין אף רשות ציבורית אחרת במדינת ישראל שהייתה היום, בעידן של שקיפות וזכות הציבור לדעת, מעזה לכתוב בתגובה לבית המשפט שהיא מתנגדת לגילוי מידע כי אסור שהעובדים שלה חלילה "ידרשו לנמק את שיקול דעתם המקצועי בפני גורמים שאינם מומחים או שאין בידיהם הראייה הכוללת" (פס' 26 לתגובת בנק ישראל בהליך בביהמ"ש המחוזי).
ככל רשות מינהלית אחרת, נדרש גם הפיקוח על הבנקים לעמוד בפני ביקורת ציבורית – וערעור זה מוגש בשם ולמען קיומו של הפיקוח הציבורי ההכרחי על הפיקוח על הבנקים. הגיעה העת להבטיח את קיומה של ביקורת ציבורית מינימלית על הרשות האמונה על הפיקוח על המערכת הבנקאית החולשת על קרוב ל-3 טריליון שקלים מכספי הציבור.