מה מפחיד ב"אזרחות" ? איציק רייכר, מורה לאזרחות בתיכון "היובל" הרצליה
"אזרחות" הינו שם למקצוע ייחודי שאין אף פקולטה הנקראת בכינוי זה. בשונה מתחומי דעת מובחנים אחרים שבהם קיימת הלימה בין שם הפקולטה למקצוע הנדרש. משתמע שגם ההכשרה של מורי האזרחות איננה מוגדרת דיה.

המושג "אזרחות" הינו ביטוי לקשר שבין המדינה לבין תושביה המוכרים על ידה והקשר הזה היו קשר משפטי מוסרי הניתן לכימות על ידי זכויות וחובות שכל מדינה קובעת בעצמה.
מכאן שאין עניין האזרחות נתון להגדרה סובייקטיבית של האדם אלא זו הגדרה פורמאלית המבוטאת בחקיקה (מטבע הדברים קיים שוני מהותי בין המדינות על פי צורת המשטר שלה, יתר על כן גם קיים שוני בין המדינות הדמוקרטיות שישראל נמנת עליהן).
קיימים יסודות שונים לקבלת האזרחות מיסוד "קשר דם" או "מקום הלידה" ועוד.
בשונה ממקצועות הלימוד מקצוע האזרחות הוא הדינמי והמשמעותי ביותר וכולם שותפים בה. ראשית, הואיל והוא תלוי תרבות פוליטית ומטבעה היא לובשת ופושטת צורה. שנית, החקיקה מתעדכנת כל העת וכן מדינת ישראל מקבלת על עצמה מחויבות לאמנות בינלאומיות שונות ושלישית תחום הדעת הינו רלוונטי באופן ישיר לנו ולכל תלמיד לאורך כל החיים.
מקצוע האזרחות נותן כלים בסיסיים ומודעות אך אין די בכך ותחומים רבים אינם מטופלים כגון: מערך היחסים שבין האזרח לרשויות השונות החל מהרשות המקומית בענייני אגרות, רישיונות היתרים וכיוצ"ב דרך רשויות המדינה קרי משרדי הממשלה השונים. עבור בהתמודדות בבתי משפט, אישורי בנייה, רישום קניינים שונים דרך נישואין ועוד.
מקצוע האזרחות מתיימר ללמד מהי דמוקרטיה ואכן פורמאלית מלמדים עקרונות ומושגי יסוד ,האזרחות המהותית חייבת להיות מושרשת בכל אורחות החיים,במערכת החינוך כולן כולל הדתית והחרדית.
התנהלות אזרחית תקינה בדמוקרטיה מחייבת גם בבית הספר את כל הצוות ותוכניות הלימוד, בדגש על פתרון סכסוכים בדרכי שלום, התחשבות בשונה, ושמירה על הרכוש הציבורי, זכויות הפרט והמיעוט וכיוצ"ב.
העיסוק רק באידיאולוגיה ומורשת אתנית איננה מקדמת את המקצוע אלא ממאיס מרתיע ומפחיד.
הציונות התנועה הלאומית של היהודים היוותה מסד לכינונה של מדינת ישראל הייתה דמוקרטית במהותה, לכן שומה עלינו המחנכים והמורים להמשיך ולפתח ולחזק את נושא האזרחות.
איציק רייכר
מורה לאזרחות בתיכון "היובל" בהרצליה,
משפטן ,M.A בדמוקרטיה אוניברסיטת בר אילן