ההשגות שלי לדו"ח מבקר המדינה על השריפה בכרמל. -יוסי חסין
להלן ההשגות שלי לדו"ח מבקר המדינה על השריפה בכרמל.
המבקר מוצא פגמים ומצביע על ליקויים באשמתם של כל הגורמים, אשר יש והייתה להם נגיעה בניהול מערכת הכבאות במדינה- שרי האוצר והפנים, המשטרה, מערך הכבאות וההצלה, שירות בתי הסוהר, מערכת הביטחון הגנת העורף, איכות הסביבה , רשויות מקומיות ומתייחס אף לכוכב עליון שהוא רו"המ.

המבקר יורה לכל הכיוונים ואף פוגע, אלא שבכדורי גומי שאומנם שורטים ואף פוצעים, אך אינם קטלניים דיים להביא לחיסולו או שיתוקו של אחד הנפגעים. דו"ח קשה אבל צמחוני.
המבקר יצר חד גדיא שמעביר אשמה מאחד לשני אך אינו מורה באצבע על אשם בלעדי שעליו ניתן לבסס אותה. לא ניתן לקבוע בוודאות שאם גורם אחד היה פועל כראוי ,אפשר היה למנוע את שרשרת המחדלים של האחרים או חלק מהם. אחד מי יודע ואנו לא יודעים מי.
כולם אשמים, אך נותר פתח מילוט לכל אחד – שר הפנים מאשים את שר האוצר שלא העניק לו תקציב ראוי. אך גם אם היה מקבל, הרי ייתכן שמערך הכיבוי היה כושל על אף זאת. שר האוצר דרש רפורמה, אך גם אם היא הייתה מתבצעת, ייתכן שהרשויות המקומיות היו מתעצלים במימושה . מערך הכבאות דרש יותר אמצעים וכח אדם וגם אם קיבל, ייתכן שרשלנותו של אחד הכבאים ששכח לפתוח ברז מים בכבאית משוכללת גרם לשרשרת תקלות. המבקר קבע שכולם כשלו והעניק הזדמנות לכל נבדק להעביר את האשמה לגורם אחר שמעליו או מתחתיו. בשרשרת האשמים לא מוזכרת הנרגילה שגרמה לאש, אך גם לש.ג.האשם תמיד, יש לפעמים מקום מוצדק בה.
הטרגדיה של מות צוערי השב"ס חייבה והאיצה את בדיקת המבקר ואילולא היא, הפרשה הייתה נשכחת לאחר מספר ימי כיסוי תקשורתי, כפי שקורה לאחר כל שריפת יער בחודשי הקיץ של יולי-אוגוסט. אף כאן הותיר המבקר את השטיח מתחת לרגלי המבוקרים וקבע שעל אף כל התקלות והמחדלים וההחלטות השגויות, אין למצוא בהם אחראי והאשם הוא מן הסתם אסון טבע.
קביעה זו מביאה בהכרח לתוצאה שאין מקום לעריפת ראשים. יש אחריות רגילה וגם מיוחדת וגם מיניסטריאלית , אך היא נתונה לשיקול דעתם של הנושאים בה. יש אמירות והנחות ורמיזות שמן הראוי שרוה"מ ינקוט את הצעד הנכון וידיח את הכושלים ממשרתם, אך אין מסקנות אישיות וגם אם כן, יאלץ רוה"מ לפטר את עצמו שהרי הוא שותף לחד גדיא, אף אם גם בתפקיד אלוהינו.
הוא לא שם קץ והכריע בהתכתשות בין שר האוצר ושר הפנים וחלקו בשלשלת האירועים משמעותית.
המבקר עשה מלאכתו קלה וקבע שגורל האחריות המיניסטריאלית היא בידי הכנסת והציבור בעת בחירות והותיר אותנו להכרעות של העדפות פוליטיות ולא למבחן האמינות והיכולת.
עובדי מדינה ראויים לפיטורים . נבחרי ציבור הם רכושו של ההמון.
התנועה הגישה עתירה בטרם פרסום דו"ח המבקר, הממתינה להחלטת בג"ץ. בצידה הדרישה לשיפור מערכת הכבאות,אך עיקרה פיטוריו של שר הפנים ,ישי.
לדעתי, היא רלוונטית אף יותר עתה, לאחר פרסום הדו"ח המלא. על ההערות המסייגות שהעליתי, מהבנתי את הדו"ח, ניתן להתגבר בטיעונים משפטיים מגוונים , המפורטים כבר בעתירה.
גם אם הצרו את צעדיו מלמעלה, הוא אחראי ישיר ומיוחד לכל מה שהתרחש מתחתיו ועליו לקחת אחריות גם על מחדלי פיקודיו. תרבות מיניסטריאלית נאותה לא נקבעת בהכרח רק על ידי קהל אוהדים או מזוהים פוליטיים.
אילו דברי החכמה שהצלחתי להעלות בדעתי.
יוסי חסין