תגובות למאמרו של שוקי לבנון הערה לסדר על מחאת הקיץ
שוקי שלום,
כתבת שהמחאה צריכה להיות ממוקדת,
רציתי לשאול- איך אפשר למקד את המחאה כשכ"כ הרבה אנשים עם דעות שונות פשוט נאבקים על דבר לא ממוקד- הצורך לחיות בכבוד?
האם אנו נלחמים על משכורת יותר גבוהה- זה כל אחד עושה בקריירה שלו.
האם אנו נלחמים על הורדות מחירי מוצרי בסיס? לכן הייתי מחאת הקוטג', מחאה נגד תנובה, מחאה נגד שטראוס.
האם אנו נלחמים על מחירי דירות- צעקנו ובעטנו, והחרדים קיבלו דירות מוזלות.
האם אנו נלחמים על מחירי גני הילדים?מחאת העגלות אולי הצליחה להוריד מעט את גיל חוק חינוך חובה, אך גם שם נוצרו בעיות.
האם אנו נלחמים ונלחמים ונלחמים, נגד כ"כ הרבה דברים יחד המהווים בשתי מילים- יוקר המחייה.
איך אפשר להתמקד?
תודה מראש,
יעל לביא
.
בהמשך לשאלה ששאלת האם נמשיך לקטר בסלון או נצא לרחובות,
אני סבורה שהיציאה לרחובות אינהאפקטיבית ואינה מומלצת מכמה טעמים:
1.היא אינה ממקדת את תשומת הלבוהטיפול בנושא אחד. יותר מדי נושאים ובעלי עניין קפצו על העגלה. מרוב עצים לא ראואת היער ולא עלתה שום דרך פעולה. שביתת צרכנים מועילה הרבה יותר כאשר רוצים להורידמחירים
2. כמו שאמרת בעצמך, יש למקד את נושאיהמחאה ולמצוא טיפול הולם ופרטני לכל אחד. זה לא יושג על ידי קרנבל ברוטשילד.
3. הוודאות שהיציאה לרחובות תתחדש,כפי שהיא מתבטאת בתקשורת, עושה רושם שגורמים אינטרסנטיים מעוניינים ביציאת המוניםלרחובות. להרגשתי, הפעם זה לא מעשה ספונטני וכן. ריח האינטרסנטיות הפוליטית נישאבאוויר ואותי אישית הוא דוחה.
4. הישיבה ברוטשילד הייתה, לטעמי,ביזיון – פסטיבל קיץ שמרר את חיי התושבים בשדרה. גם לתושבים שם מגיע "צדקחברתי".
למרות כל הנאמר לעיל, אני חייבתלהסכים שעצם האירוע בקיץ שעבר הציף את הצורך לטפל בבעיות חברתיות. אך כפי שאמרתי –נושא נושא.
בכבוד רב,
רחל המאירי