ארנונה- על מה, למה ואיך/ מיכל בן משה
באופן תמוה למדי, ישנן כיום יותר מאלף (!!) שיטות למדידת שטחי נכסים- עם קירות פנימיים, קירות חיצוניים בלבד, כולל מבנים נייחים בחצר, התכסית בשטח, עם המלונה של הכלב, או לא כולל מבצר הלגו של הילד.. מועצות מקומיות רבות מרשות לעצמן גמישות רבה בחישוב השטח הודות לחקיקה העמומה בנושא. הרשויות המקומיות הן הקובעות את גובה הארנונה, זאת בכפוף לאישור משרד הפנים. כמעט ולא קיימים כללי ארנונה זהים בין הרשויות בארץ, שאף לא מחויבות לפרסם נתונים אלה מלבד על גבי לוח המודעות בבניין הרשות, משל היינו חברה כפרית ונטולת טכנולוגיה שתושביה מתכנסים מדי יום בכיכר העיר בכדי להיוודע למתרחש ביישובם.
* מיכל בן משה,- סטודנטית לתקשורת ויחסים בין לאומיים, מתמחה בדוברות התנועה

"אדוני המלך, למה שלא נחוקק חוק כדי לגבות מהתושבים כסף ללא סיבה?"
"רעיון טוב ארנון, נקרא לזה ארנונה- על שמך".
("זוהי סדום"-2010)

מס הארנונה הונהג לראשונה בישראל בימי המנדט הבריטי, אולם מקור השם הינו מארמית ומשמעותו "מס חקלאי", לכן ניתן רק לשער כי בימים עברו היה זה תשלום שדמה יותר למס הכנסה, מעיין מעשר ששילמו החקלאים ביחס לכמות התוצרת של אותה שנה.
כיום הארנונה משמשת לגביית תשלום מוניציפאלי המיועד למען פעילותה של הרשות המקומית. גובה הארנונה נקבע על פי מספר קריטריונים: שטח הנכס, הפונקציה לה הוא משמש (משרד או בית מגורים למשל), ומיקומו (הצד הנכון יותר או פחות של פסי הרכבת).

באופן תמוה למדי, ישנן כיום יותר מאלף (!!) שיטות למדידת שטחי נכסים- עם קירות פנימיים, קירות חיצוניים בלבד, כולל מבנים נייחים בחצר, התכסית בשטח, עם המלונה של הכלב, או לא כולל מבצר הלגו של הילד.. מועצות מקומיות רבות מרשות לעצמן גמישות רבה בחישוב השטח הודות לחקיקה העמומה בנושא. הרשויות המקומיות הן הקובעות את גובה הארנונה, זאת בכפוף לאישור משרד הפנים. כמעט ולא קיימים כללי ארנונה זהים בין הרשויות בארץ, שאף לא מחויבות לפרסם נתונים אלה מלבד על גבי לוח המודעות בבניין הרשות, משל היינו חברה כפרית ונטולת טכנולוגיה שתושביה מתכנסים מדי יום בכיכר העיר בכדי להיוודע למתרחש ביישובם.

ההבדלים בין הרשויות השונות בארץ לא באים לידי ביטוי אך ורק באופן חישוב השטח, אלא במיוחד במחיר אותו משלם התושב. וכן, גם כאן כמו בתחומים כה רבים בחיינו, "מעולם לא חבו רבים כל כך, כה הרבה למעטים כל כך". הדוגמא המושלמת היא כמובן העיר בה כל תופעה מתעצמת ומופיעה בצבעים עזים מהרגיל- ירושלים, בירתנו הנצחית, צרתנו הנצחית. בנוסף לתאריה הרבים, ירושלים היא גם שיאנית הארנונה במדינת ישראל. האם זהו המצב מכיוון שכל דירות העיר הן גדולות במיוחד או שמה כל שכונות העיר ידועות כשכונות יוקרה אקסקלוסיביות? נהפוכו. הארנונה כה יקרה בירושלים מכיוון שרבים מתושביה כמעט ולא משלמים אותה. בעיר הענייה ביותר בארץ, רבים מהתושבים מוגדרים בחוקי הארנונה שקבעה העירייה כזכאים להנחה או פטור, דוגמת חלק גדול מהאוכלוסייה הערבית והחרדית בעיר המתגוררת בצפיפות רבה ולכן בהכרח משלמת פחות, עוד לפני הנחה כלשהי.

אולם, דינו של עני אחד אינו כדינו של אחר. אביא דוגמא הקרובה לליבי ולכיסי, זכאות סטודנטים בירושלים להנחה בארנונה. ירושלים, המכנה עצמה בפרסומי הרדיו "עיר אקדמיה", שואפת לדאוג לרווחת הסטודנטים המתגוררים בה ולכן לכאורה מעניקה להם מגוון הנחות בתשלום מס הארנונה. בפועל, לא קיימת הנחה לסטודנטים רק משום היותם סטודנטים אלא הנחה "מטעמי הכנסה"- בה מניחים כנראה בעריית ירושלים שיעמדו מרבית הסטודנטים. קריטריון זה אינו מחושב על פי ממוצע הכנסות הסטודנט במהלך השנה כולה, אלא על פי החודשים אוקטובר- נובמבר- דצמבר בלבד, בהנחה כי הם מייצגים באופן כללי את מדד ההכנסה של התושב. אולם, בעולם הסטודנטיאלי לא יכלו לבחור תקופה פחות מייצגת מזו. אוקטובר הוא עדיין חלק מחופשת הקיץ בין שנות הלימודים, אותה מנצלים מרבית הסטודנטים למרוץ היסטרי אחרי הכנסות רבות ככל האפשר על מנת לממן את חודשי הלימודים הבאים בהם יאלצו לעבוד פחות. גם נובמבר ודצמבר הינם חודשים בהם רובנו מנסים להספיק משמרת נוספת בעבודה מדי שבוע על מנת לרפד את הכיס מעט לפני ינואר- פברואר, בהם המבחנים הרבים מכלים כל רגע פנוי.

אין ספק כי תושבים מעוטי יכולת לא צריכים לשלם סכומים זהים לאלו שמשלמים תושבי שכונות היוקרה, אבל עקב החקיקה הבלתי עקבית בנושא נוצר מצב בו שכבת הביניים, הבורגנות העייפה, נושאת בהכרח על גבה את מרבית נטל מימון הפעילות המוניציפאלית באופן שאינו פרופורציונאלי.

לאחרונה החליט שר הפנים לאמץ את דו"ח ועדת קהת שנדרשה בנושא הנחות הארנונה. הדו"ח קובע כי יש להעלות את מבחני ההכנסה כך שסף ההכנסה למשפחה זכאית יעלה בכ25%, בעוד אותה משפחה תקבל הנחה של 5% בלבד בתשלום הארנונה.
דו"ח זה מנציח את המצב הקיים ולא דואג לתגמל דווקא את אלו הנושאים בנטל הכבד: משרתי המילואים, משלמי המיסים, הסטודנטים העובדים, אותן המשפחות שנכנסות למינוס מדי חודש אבל מצליחות שלא לגרד את תקרת האשראי.
התנועה למען איכות השלטון פנתה אל שר הפנים בבקשה לבחון מחדש את טבלת ההנחות בארנונה, לקבוע קריטריונים חדשים, פרופורציונאליים יותר ומתגמלים כלפי הציבור שהוא לא פחות מאשר השלד והבסיס עליו מתקיימת החברה הישראלית, שלד שמבין כי עליו להישאר זקוף למען מעוטי היכולת, אך כזה שכוחו אינו אינסופי.