דוח מבקר המדינה על ליקויים בהפעלת וועדות ועל הסיכוי לשיפור המצב – יוסי יעלי
כדי לבחון מה הסיכוי שהמצב ישתפר לאחר הפצת דוח מבקר המדינה נסתכל על ההתיחסות לדוח במסמך ההערות של ראש הממשלה ( פירוט בנספח ):
במסמך ההערות של ראש הממשלה מתוארות 9 התיחסויות של משרדי ממשלה לליקויים שנמצאו על ידי המבקר. מתוך 9 ההתיחסויות:
1 מתעלמת מדוח המבקר – מסומנת באדום
3 אינן נותנות בכלל תשובה ענינית – מסומנות בצהוב
2 נותנות הבטחה לתיקון שסבירותה נראית נמוכה או בסימן שאלה – מסומנות בירוק מקוטע
3 נותנות תשובות עניניות עם הבטחה לתיקון – מסומנות בירוק מלא
סכום: בהתחשב בכך שגם הבטחות עניניות לא תמיד מתממשות כמובטח הרי הסיכויים לשיפור המצב בעקבות דוח המבקר לא נראים גבוהים.

במצב זה נשאלת השאלה אז מה כן אפשר לעשות לשיפור המצב. ננסה לענות בהמשך על שאלה זאת.
המבקר קובע בסכום שלו כדלקמן: "התנהלות ממני הוועדות לוקה באי-תקינות מינהלית ויש בה משום התרשלות בטיפול בבעיות שהם עצמם הכירו בחשיבותן ובצורך ליתן להן מענה. יש בהתנהלותם גם יחס לא ראוי לעבודת חברי הוועדות, אשר השקיעו מזמנם וממרצם בדיונים אך עבודתם לא זכתה לתשומת הלב הראויה. התנהלות כזאת לא רק שאין בה כדי לקדם טיפול יעיל ותכליתי בסוגיות שהוועדות עוסקות בהן, אלא היא כרוכה גם בבזבוז משאבי זמן וכסף. מינהל בלתי-תקין מעין זה יש בו גם פגיעה באמון של הציבור במערכת השלטון".

ממני הועדות הם כאמור שרים ומנכלים. שכבה זאת כוללת כנראה כ- 100 אנשים בלבד. ראשית כדאי להביא את מסקנות המבקר לכל אחד מהם ישירות כדי לעזור בהטמעת מושג אחריותם האישית לליקויים כאלה. יכול לעשות זאת המבקר, יכול לעשות זאת נציב שירות המדינה ואולי אפילו ראש הממשלה. מבקר המדינה קובע ש"על ממני הוועדות לדון במסקנות ובהמלצות שלהן, להחליט אם הם מקבלים אותן במלואן או בחלקן או אם הם דוחים אותן ולנמק בכתב את החלטותיהם". כמו כן המבקר אומר בסיכום שעל ממני הוועדות להקפיד על כך שהוועדות יסיימו את עבודתן בזמן, וכאשר חבריהן מתקשים להגיע להסכמה הם צריכים להתערב ולהסיר את החסמים;

כדי לנהל את האחריות הזאת יש צורך לתת להם כלי מתאים ( הרי אנשים אלה עסוקים מאוד ). אפשר להעסיק בכל משרד עוזר לתכנון ומעקב שיעקוב אחרי הפעילות של כל הוועדות שהמשרד מעורב בהן ויעדכן את השר או המנכל תקופתית ( למשל פעם בחודש ) במצב של הפעילות של כל וועדה. הצגה מסודרת כזאת תאפשר לממנה הוועדה לקבל החלטות מינהליות יעילות. הפעילות המקצועית של אדם כזה היא שיחות עם אנשים והפעלת תוכניות מחשב ייעודיות לקידום פעילויות ופרויקטים. ניתן במאמץ לא גדול להגדיר אפיון ותקן למשרות לאנשים כאלה. הם גם יוכלו להתריע על פרויקטים ממשלתיים שנתקעים בגלל מחלוקות בין משרדיות – ליקוי שהוזכר בדוח 61ב של מבקר המדינה. עלות השכר של אנשים אלה בטלה בששים לעומת הנזקים לקופת המדינה הנגרמים בגלל עיכוב בבצוע פרויקטים על פי לוח הזמנים המתוכנן ( אנשים ממשיכים לקבל שכר גם כאשר הפרויקט תקוע ) ובגלל הבזבוז במשאבי ציבור בעיסוק בוועדות שאין להן תוצאה סופית.

השיטה של בקרה על ידי אנשים ייעודיים פועלת בהצלחה במיגזר העסקי ונראה לי כי היא מתאימה גם למיגזר הציבורי.