כבוד השופטת, התפטרתי ואני חוזר לדנמרק -ד"ר יגאל האס, רופא מתמחה במחלקת נשים ויולדות, המרכז הרפואי שיבא
מכתב גלוי לכבוד השופטת נילי ארד נשיאת בית הדין הארצי לעבודה
הכוחנות והדורסנות שמפעילה המדינה, מול התוקפנות של נציגיה, אילן לוין מהאוצר, סגן השר ליצמן המגייסים את כל עוצמת המדינה ואת מערכת המשפט, כאן מילים אמיתיות היוצאות מהלב, המבטאות תסכול, אכזבה ויאוש של רופא מתמחה צעיר מן המערכת. כל רופא שעבר את השלב הזה בחייו המקצועיים מבין את תחושתיו ויכול להזדהות איתו. לטובת המדינה, וטובת כולנו נקווה שהוא לא יאלץ לבצע זאת.

אני הרופא שתרצי לפגוש במיון נשים. אני מיילד 6-8 ניתוחים קיסריים בלילה, אבל התפטרתי ואני רוצה לחזור למולדתי דנמרק. אז אל תאמרי את שמי ואת המילה ביזיון באותו המשפט.

* המכתב הופץ באינטרנט.

כבוד השופטת נילי ארד נשיאת בית הדין הארצי לעבודה

את לא מכירה אותי, נציגי המדינה לא מכירים אותי, פרקליטות המדינה לא מכירה אותי ולמרות זאת יש לכם את החוצפה ואת היומרנות לדון בשאלה האם אני "מבזה" את בית המשפט. כאשר קיבלתי את המייל מההסתדרות הרפואית על הדיון בפקודת ביזיון בית המשפט, שהוגשה נגדי, לא יכולתי עוד לשבת בשקט והחלטתי להשיב.
בעתירה לבית משפט מצורפים שמות האנשים שלא הגיעו לעבודה ב-14 בחודש וגם שמי מופיע. אני גאה להיות ברשימה זו, אך עדיין יש לדייק גם בפרטים הקטנים. אני עבדתי ב-14 בחודש ואפילו עבדתי 28 שעות רצוף ביממה הזו – עד 15 בחודש – ואת יודעת למה? כי מנהל המחלקה פנה אלי אישית וביקש שאשאר לתורנות נוספת כדי שיוכל להתארגן עם תורנים בכירים מחליפים. כמובן שאני וחבריי המתמחים הסכמנו – לא כי בית המשפט ציווה, אלא כי זה היה נכון למטופלים שלנו. לא רציתי להשאיר חדר לידה ללא מתמחה בכיר. זה נשמע לך ביזיון?

באותו הלילה יילדתי זוג תאומים. אחד מהם היה במצוקה ונאלצתי לסיים את הלידה ביילוד מכשירני. אני ורופאי הילדים (שגם הם התפטרו) נלחמנו עליו כל הלילה והצלחנו להציל את היילוד במשקל 1,980 גרם. ממש ביזיון, נכון? בשעה שבע בבוקר, לאחר 24 שעות על הרגליים, נכנסתי לניתוח קיסרי בשל מצוקה עוברית והבאנו לאמא מאושרת ומודאגת יילוד בריא. ביזיון, נכון?

את יודעת מה באמת ביזיון, כבוד השופטת? שאת בפסיקות שלך נותנת למדינה להתחבא מאחורי בית המשפט במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית. נערי האוצר וכבוד ראש הממשלה יודעים שיש על מי לסמוך (על בית המשפט כמובן) והם יודעים שאת תעשי את העבודה בשבילם. בחודשים האחרונים הם לא מנסים לפתור את הבעיה כי פיתרון הבעיה יעלה הרבה כסף למדינה והם יודעים שהרבה יותר קל להחזיר אותנו לעבודה בצו בית משפט מאשר אחרי הסכם. אז מי באמת מתנהג בביזיון, אני?

תנו לי ללכת הביתה
אני ממש רופא ביזיון, כזה שעשה 40 יום מילואים השנה כרופא גדודי קרבי בשטחים. זה גם ממש ביזיון שבארבע השנים וחצי האחרונות עשיתי בין 8-9 תורנויות בחדר לידה ויילדתי אלפי תינוקות. אני אבא לשלושה ילדים, ששואלים אותי בכל יום חמישי אם אהיה בבית בשישי ובשבת, כי הם יודעים שזה סוף השבוע היחיד שאני לא בבית החולים. ממש ביזיון.

אני, ד"ר יגאל האס, הוא הרופא שתרצי לפגוש כאשר ביום מן הימים תבואי למיון נשים או שהילדים, הנכדים והנינים שלך ירצו לפגוש כשיבואו לחדר הלידה. אני מנתח כל הלילה 6-8 ניתוחים קיסריים מבלי לישון דקה ועושה זאת בגאווה רבה, לא כי בית המשפט מחייב אותי, אלא משום שאני אוהב את העבודה שלי. אז אנא ממך, אל תאמרי את שמי ואת המילה ביזיון באותו המשפט, כי זה מבזה אתכם ולא אותי.
התפטרתי כי אני באמת רוצה ללכת הביתה. אין לי שום עניין להמשיך לעבוד בבית חולים במסגרת ההסכם הנוכחי. אין מעוף, אין עתיד ועד שלא יהיה שינוי, אין לי רצון להישאר פה. אחזור לדנמרק ארץ מולדתי שם מכבדים רופאים, ושם משלמים להם כראוי.

אני לא מפקיר לא חולים ולא מחלקה כי יש רופאים בכירים שיעבדו במקומנו ויישארו בתורנויות לאחר לכתנו.

כבוד השופטת, אל תתני לנערי האוצר ולראש הממשלה להתחבא מאחורי הגלימה השחורה שלך, בפסיקה הנכונה שלך את יכולה אולי לגרום להם להתחיל להתמודד עם הבעיה האמיתית – עתיד הרפואה הציבורית בארץ.

בכבוד, בתסכול ובכעס רב

ד"ר יגאל האס, רופא מתמחה במחלקת נשים ויולדות, המרכז הרפואי שיבא