תגובות למכתבו של נועם אולשינקה-סטודנט לרפואה"מכתב לעם ומנהיגיו

תגובות למכתבו של נועם אולשינקה-סטודנט לרפואה"מכתב לעם ומנהיגיו
קראתי את מכתבו של נועם הסטודנט לרפואה, ואין מה להוסיף על תיאור המצב. הזנחת השירות לציבור הוא תוצאה של בעיה יסודית בממשל הישראלי. להלן מכתב קצר ששלחתי לפני ההפגנה של התנועה למען "צדק חברתי" בתל אביב, המסביר בעיה זו.

"למטה המאבק שלום,
אני שמח מאוד לראות שירדתם לשורש הבעיה –"הממשלה התנתקה מהעם". האמת היא שהממשלה מנותקת מהעם זה זמן רב – ואתם הפעילים כדבריכם רק השבוע עמדתם על כך.
"העם בחר את הממשלה, אך הממשלה בחרה בבעלי ההון" – רק החלק השני נכון וכבר מבקר המדינה טבע את המונח "הון שלטון".
אך העם לא בחר את הממשלה וגם לא בחר את חברי הכנסת. ראשי הממסד הפוליטי הם שבחרו את חבריהם ולעם הגישו רשימות מוכנות לאשרור בלתי נמנע, זאת כדי שיוכלו לשלוט בו ולשים כפם על כספו ונכסיו. על מנת לעקר במידה רבה גם תלות זו חברו יחד קואליציה ואופוזיציה לשלטון יחדיו בעם – זה כבר שנים רבות.
מכאן, שבמציאות הישראלית אין עתידו הפוליטי של חבר הכנסת תלוי בעם – הוא תלוי אך ורק בראשי מפלגתו, והשירות למפלגה בלבד ולחבריו לשלטון – לא השירות לעם – הוא שיקבע את כניסתו לרשימה בבחירות הבאות.
בנוסף, חברו יחד הון ושלטון, זה תומך בעליית הפוליטיקאים לשלטון, ואלה גומלים לו במתן הרשאות והטבות נרחבות לשלוט כלכלית בעם ובנכסיו.
אטימות הממסד השלטוני הישראלי לעם ולצרכיו היא פועל יוצא של מציאות זו – בה השלטון אינו תלוי יותר למעשה בעם. אמנם עדין יכול העם לקבוע את יחסי הכוחות אך כאמור תלות זו מוקטנת בהרבה על ידי התחברות של המרכז והימין לחלוק יחדיו את עוגת השלטון.
הפתרון היחיד המתבקש ואשר רק הוא, במציאות הישראלית שנוצרה, יכול להעלות ארוכה להתנתקות הממסד הפוליטי מהעם וצרכיו – הוא חוק בחירות ישירות ואישיות לכנסת.
זו הדרך היחידה למיסוד תלות האיש הנבחר בבוחריו ולא רק בראשי מפלגתו. על המפלגה להציג לבוחר יותר ממועמד אחד לבחירה ועל הבוחר להחליט מי מבין האישים ראוי לתפקיד.
אם מעל הוא או לא מילא תפקידו כהלכה כנציג העם, יוחלף הוא בעתיד על ידי הבוחר באיש אחר, אף אם הוא מאותה המפלגה.
רק כך תתקיים הדרישה הבסיסיות לדמוקרטיה תקינה – שלטון העם, על ידי העם, למען העם.

כל זה לא בא להפחית ממאבקכם הצודק לשיפור מיידי של מצבו ואיכות חייו של העם העובד והמשרת.

תחזקנה ידיכם !"

פרופ' אהרון תומר

—–
שלום לכם,

ברצוני להתייחס בקצרה למכתב הגלוי של הסטודנט לרפואה.
לדעתי המאבק שלהם לא מצליח מהסיבות הבאות:
1. הסטודנט וכן המתמחים מציירים תמונה שחורה משחור בבתי החולים הציבוריים. בעוד שהאזרח המצוי שבא במגע עם בית החולים הציבורי בלידות או צילום או ניתוח שבר, מוצא בית חולים במצב תקין ולא רואה את כל מה שהסטודנט מתאר.
2. לפי הבנתי, מקצוע הרפואה שונה מכל מקצוע אחר בהיבטים הבאים:
א. במקצוע הרפואה כל בוגר רפואה בארץ מתקבל לעבודה בלי בעיות, מה שאין כן במקצוע אחר.
ב. במקצוע הרפואה מסלול הקידום של כל רופא הוא בטוח, ממתמחה למומחה וכו'. זה לא קיים בשום מקצוע אחר.
ג. במקצוע הרפואה מסלול הקידום מלווה בלימודים והתמחויות ללא תשלום. כאשר במקצוע אחר, לימודים לתואר גבוה יותר במקצוע, הוא בדר"כ על חשבון העובד ועל חשבון השעות שלו. לדוגמא, הבן שלי עובד יומיים בשבוע במקצועו, הנדסת אלקטרוניקה, מאחר והוא החליט שהוא רוצה לעדות דוקטורט במקצוע זה. הוא עוד בר מזל שהחברה שבה הוא עובד הסכימה שירד מ-5 ימי עבודה ל-2 ימי עבודה בשבוע!
ד. במקצוע הרפואה, הרופא מקבל כבוד, כשכולם קוראים לו דוקטור. וכמו שאומרים, בשביל כבוד צריך לעבוד!
3. נראה לי שהרופאים, כמו גופים אחרים מסתנוורים ממה שקורה בהייטק. חבל שהם לא יודעים שבהייטק, אנשים מפוטרים מהרגע להרגע וסכנת הגרזן מרחפת כל הזמן במסדרונות העבודה. גם אם אתה מצטיין והלקוח החליט לבטל את הפרויקט, הרי שתפוטר, כי אין פרויקט.
4. למה שאאמין לדברי הסטודנט או המתמחה, אם הארגון שלהם טוען שההסכם הוא טוב והוא מהווה בשורה לבריאות הציבורית בישראל?

בברכה,

איתמר (איש הייטק לשעבר)