מספיק תפוח רקוב אחד לקלקל את כל השאר- מיומנה של מתמחה, שולה פוקס
לפעמים נדמה כי בשיחות היומיומיות שלנו וגם בשיח התקשורתי בישראל אין מספיק חשיפה לסיפורים הקטנים יותר. לא פעם חשבתי איך מתפתחים הסקנדלים הללו – הליקויים, השחיתויות, תאוות הבצע ובעצם איך זה שדמות ציבורית כזו או אחרת חושבת שהיא כל יכולה. אנו מקבלים את הסיפורים הללו בתור תוצר מוגמר- כשמגיע ה"בום" הגדול
*שולה פוקס, סטודנטית לסוציולוגיה ותקשורת באוניברסיטה העברית המתמחה במחלקת ארגון וחברים בתנועה – מוזמנים לקרוא עוד מרשמיה בבלוג בדה מרקר קפה 'מיומנה של מתמחה'
http://cafe.themarker.com/post/2007956/

.

השבוע ארצה להסב את תשומת ליבכם דווקא לפעילות התנועה שאנשים פחות מודעים אליה, התחום המוניציפאלי וזאת בעקבות הצלחה שהייתה לנו השבוע. כ-60% מפעילויות התנועה הן בכלל במישור המקומי וזאת הודות לפניות מהציבור שמגיעות אלינו מכל רחבי הארץ באמצעות מוקד פניות הציבור שהתנועה מפעילה.

דוגמא ראשונה, התנועה פנתה לראש העיר לוד בעקבות החלטת ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים בעיריית לוד שאישרה את מינויו של ציון הדר למנכ"ל העירייה ובנוסף לתפקידו כגזבר העירייה, זאת, על אף ש"חוזר המנהל הכללי המיוחד – העסקת עובדים סטטוטוריים ברשויות מקומיות" קובע במפורש כי בכיר בתפקיד שיש חובה חוקית כלפיו יכהן במשרה מלאה בלבד ברשויות מעל 10,000 תושבים.מאחר ועיריית לוד מונה כ 70,000 איש ולכן, ע"פ הוראות משרד הפנים, הן תפקיד הגזבר והן תפקיד המנכ"ל דורשים עובד אחד במשרה מלאה, התנועה דרשה מראש העיר כי כפל הכהונה ייפסק מיידית, בתגובה לפנייה הודיע ראש עיריית לוד אילן הררי כי ציון הדר מפסיק את כפל תפקידיו כמנכ"ל וכגזבר העירייה.

אני רוצה להאמין כי טעויות ואי הבנות מסוג זה, נעשות בתום לב ובמיוחד משום שלא נראה שהיה מאבק או התקוממות סביב דרישת התנועה.

לעומת זאת, התנועה וחברי מועצת עיריית בית שאן, רפאל בן שטרית ושמעון נגר, עתרו לבית המשפט המחוזי בנצרת, כבית משפט לעניינים מנהליים בדרישה כי בית המשפט יתערב בעניין הימנעותם של עיריית בית שאן, לרבות ראש העירייה, מר ג'קי לוי, והממונה על מחוז צפון במשרד הפנים, מר יוסף ברון, ממינויו של מבקר פנימי לעירייה במשך שלוש השנים האחרונות. הימנעות ממינוי מבקר פנימי עומדת בניגוד גמור ובוטה לחובתם על פי חוק, לכללי מנהל תקין ובניגוד לאינטרס הציבורי ולחובת הרשות לפעול כנאמן הציבור. התנועה פנתה לבית המשפט על מנת לשים קץ למחדלים אלו כמוצא אחרון וזאת משום שלמרות שהתנועה פנתה מספר פעמים לעירייה והדגישה את חומרת המצב ואת הפגיעה הקשה בחוק ובכללי המנהל התקין, עיריית בית שאן המשיכה להתעלם מפניות התנועה ולא חל כל שינוי במצב.

התנועה שמה דגש רב לחשוף את הליקויים, להציב זרקור על הנעשה ברשויות המקומיות בישראל – התנהלות בלתי תקינה מנציחה את הכשלים והופכת את ההתנהלות הבלתי תקינה לנורמה.

תפוח רקוב הוא תפוח שרקוב מהגרעין והבעיות והליקויים בשלטון מתחילות לא מלמעלה אלא מלמטה, מיסודו- מהגרעין.