מכתב למערכת- בעניין אלי ישי ועמדת התנועה- חרות מעוז
בגיליון "מאחוריך" שנשלח אלי ראיתי שגם לחברים אחרים היתה תחושה לא נוחה מעמדת התנועה לאיכות השלטון שדרשה את התפטרותו של אלי ישי מסיבות של אחריות מיניסטריאלית ותו לא.

ישי בוודאי לא יתפטר מרצונו. הוא ובנימין נתניהו נאחזים בקרנות המזבח. שמענו על חשדות לשוחד בוועדת ביקורת המדינה, ואלי ישי, שהצהיר שהוא בעד הקמת ועדת חקירה, הנחה את נציגו בועדת הביקורת להתנגד להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. מה שלא ברור לי הוא מדוע התנועה לאיכות השלטון איננה מעוניינת בוועדת חקירה ממלכתית. די ברור שהאחריות אינה חלה רק על ישי אלא גם על קודמיו בתפקיד וכנראה גם על קודמיו בתפקיד של בנימין נתניהו. ועדת חקירה ממלכתית היא הגוף הרשמי היחיד שיכול לחקור את כל האחראים למחדל מסויים ויותר מזה, להגיע למסקנות אישיות שיאלצו את האחראים לצאת לפחות לזמן מה מן הזירה הציבורית.

הגיע הזמן שהפוליטיקאים ידעו שעל מחדלים יש לשלם ושלצבירת עוצמה פוליטית ישנם גבולות ברורים. הפוליטיקאים לא יתפטרו מעצמם אך ועדת חקירה ממלכתית יכולה לאלץ אותם לעשות זאת (ולכן נתניהו וישי מפחדים ממנה). הפוליטיקאים הנושאים כעת במשרות בעלות האחריות המיניסטריאלית אינם האבות היחידים של מחדל זה. וועדת חקירה ממלכתית יכולה לרדת לשורש העניין ולמצוא את האחראים האמיתיים. עם אריאל שרון כנראה כבר לא ניתן לבוא חשבון אבל אחריות מיניסטריאלית צריכה להיות לכל שרשרת המיניסטרים שתחת הנהגתה רוקן שירות הכיבוי מתוכן והפך לכר למינויים פוליטיים ולכוח ביטחון ללא כוח וללא ביטחון.

לדעתי, אם כן, התנועה צריכה לפעול ולתמוך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולא רק "לקרוא להתפטרות".

חרות מעוז,
תל אביב