מדוע לדעתי ראוי ששר הפנים יתפטר – איפכא מסתברא- יוסי יעלי
התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש הממשלה להעביר מכהונתו את שר הפנים אלי ישי השר הממונה בשל המחדל בעניין שירותי כיבוי האש, ואף קראה לקהל הרחב לתמוך בעצומה ברוח זאת. התנועה נימקה זאת בגלל אי המוכנות של שירותי הכבאות והאחריות המיניסטריאלית שיש לו על נושא הכבאות.

יש בי אי נוחות מהקריאה הזאת בגלל נימוקיה. כולם יודעים שאי המוכנות של שירותי הכבאות נובעת מהעדר היחס הנאות של ממשלות ישראל השונות אל האוכלוסיה האזרחית בעתות חירום. ממשלות ישראל לא הסכימו להקציב כסף לשירותי הכבאות כי לא ראו חשיבות מספקת לנושא. כל ממשלות ישראל לפחות בעשור האחרון נושאות באחריות למצב זה – כל ראשי הממשלות וכל השרים שכיהנו ומכהנים שותפים לאחריות זאת. אני מתרשם שדוקא אלי ישי היה זה שהראה התענינות בנושא יותר משרים אחרים בעבר ובהווה ( למשל אפילו יותר משר הבטחון שבשעת חירום אמור להפעיל את מערך הכבאות ), ואף הצליח להעלות את נושא אי המוכנות של שירותי הכבאות בממשלה. במצב הזה היה נכון לדעתי לקרוא להתפטרות כל הממשלה.

מדוע אם כן אני חושב שאלי ישי צריך להתפטר?

לדעתי לא מספיק לבוא לממשלה עם בקשה לתקציב לצורך שיפור שירותי הכבאות. על שר הפנים היה לדאוג לכך שתוכן תכנית אופרטיבית המפרטת בדיוק מה נכון לעשות מבחינה מקצועית ולהגיש לממשלה את התכנית האופרטיבית עם לוח זמנים מוצע לבצוע כולל הצעה לסדר עדיפויות, ועם בקשה תקציבית מסודרת לבצוע כל שלב. אני לא מתרשם שהוא עשה כן, ולכן אני מתרשם שהוא פשוט אינו יודע איך לנהל את שיפור שירותי הכבאות גם אם יתנו לו תקציב כמו שבקש, ולכן עליו להתפטר מתפקידו.

כמה דוגמאות להמחשה:
א. ממשלת שרון החליטה שאין צורך במטוסי כיבוי, והסתמכה על קונספציה שבסבירות גבוהה 6 מטוסי ריסוס יכולים לדכא כל שריפה. כמה שנים לאחר מכן לאחר מלחמת לבנון השניה התברר שהמלחמה הבאה תהיה משופעת בהתקפות טילים וסביר להניח שמספר מטרות רגישות קרובות לאוכלוסיה תפגענה בו זמנית ויהיו מספר שריפות גדולות ביחד. לדעתי שר הפנים היה צריך להעמיד צוות מומחים שיבדוק אם הקונספציה עדיין תקפה או שיש בסיס לשינוי ההחלטה, ואם כן אז להביא דוח בענין לפני הממשלה ולבקש תקציב לרכישת מטוסי כיבוי. לא נראה כי שר הפנים דאג לעבודת הכנה תשתיתית כזאת. אני גם חושב שיש סיכוי טוב שצוות מקצועי, שהיה מתבקש לחוות דעה בצורה מסודרת על הסצנריו הכי גרוע שהוא חוזה ( לא במלחמה ), היה בוחן תרחישים, למשל כמו מה שהתרחש בפועל בכרמל, והיה מגיע למסקנות מה נחוץ לעשות כדי למנוע אסון סביבתי. גם לא נורא אם מביאים מומחה מחו"ל לייעוץ לצוות כזה.
ב. החלטה על הקונספציה של שימוש במטוסי הריסוס חייבה החזקת מלאי סביר של חומר מונע בעירה. ביום הפקודה התברר שלא היה מלאי מספיק. על שר הפנים היה לבקש המלצת מומחים לכמות המלאי הנדרשת ולהביא דרישה תקציבית לממשלה לרכישת המלאי הזה בעדיפות ראשונה כל עוד הקונספציה של מטוסי הריסוס קימת. אינני מתרשם ששר הפנים דאג לעבודת הכנה תשתיתית כזאת.
ג. שימוש בשירותי כבאות קרקעיים לטיפול באיומים מותנה בהפעלת דוקטרינה ברורה של פרישת תחנות עם כבאיות וכבאים ואפשרות הגעה לכל מקום תוך זמן מוגדר ותרגולות לבדיקת עמידה בתנאי הדוקטרינה. שר הפנים צריך לדרוש מנציב הכבאות הגדרות ברורות של מה שנחוץ כדי לתת מענה לצרכים, ובמקרה של חוסרים לומר בבירור שעל תרחיש מסוים ( למשל כמו זה שקרה בשריפה בכרמל – רוח חזקה במזג אויר יבש ) שירותי הכבאות לא יוכלו לתת מענה ויהיו תלויים בחסדי שמיים. עם דוח כזה על שר הפנים לבוא לממשלה ולבקש תקציבים.
ד. בכל ההתיחסות הציבורית עד כה ( כולל דוח מבקר המדינה בענין שירותי הכבאות ) לא ראיתי התיחסות לנושא מהירות ההתראה, מהירות הגישה אל מקום השריפה ומהירות הההיערכות לטיפול בבעיה מורכבת.
1. אפשר לבדוק אם במקום כמו פארק הכרמל יש מקום לתחנה/ות התראה קרקעיות ( למשל בראש מגדל האוניברסיטה ) ובדומה לכך במקומות אחרים.
2. בדוקטרינה של שימוש במטוסי ריסוס לצורך כיבוי לא ראיתי התיחסות לזמן תקן שנדרש ממטוס ריסוס להגיע למקום שריפה, שכבאית אינה יכולה להגיע אליו, מרגע הקריאה אליו. לזמן ההגעה יש חשיבות עליונה בדיכוי שריפה. להגדרת הזמן הזה יש משמעות לוגיסטית כבדה והיא צריכה להיות מוצגת בעת קבלת החלטות תקציביות.
3. בזמן אירוע גדול קשה בכלל לקבל תמונת מצב מה קורה בשטח. אולי יש מקום להסתמך על מזלט לצורך זה ( רכש ייעודי או הסתמכות על צה"ל ) או אולי על מסוק? וכמובן אם כן אז להציג את המשמעויות התקציביות הנובעות מכך.

לא מספיק לבקש תקציב לשיפור שירותי הכבאות אלא צריך בעבודת הכנה מסודרת להצדיק כל סעיף המוביל לדרישה תקציבית. שר הפנים אוטונומי בהכנת תכנית כזאת והוא יכול להציג אותה בפני הממשלה ולבקש תקציב לביצועה ( במלואה או בשלבים לפי עדיפויות ). בצורה כזאת האחריות לאישור או דחית התכנית היתה עוברת לממשלה כולה. לא התרשמתי שכך נעשה ולכן אני חושב ששר הפנים צריך להתפטר לטובת עם ישראל. לא בגלל העבר בנימוק של אחריות מיניסטריאלית, אלא למען העתיד. יש במערכת הבטחון כמה מערכות ארגוניות, המתמודדות עם איומים שונים, וניתן ללמוד משיטות העבודה שלהם איך מטפלים בקידום של פתרון לאיום. קבלת כסף אינה ערובה מספקת להשגת פתרון לבעיה. היא צריכה להיות מלווה בתכנית במנומקת וברורה לכל שלבי הבצוע.

יוסי יעלי