טווח אפור ואתיקה שלטונית , זהבה חן
התקשי"ר של עובדי המדינה הוא ספר הנהלים של עובדי ציבור, המאפשר לעובדי ציבור להכיר את הנהלים ומנחה את עובדי הציבור מה מותר ומה אסור במקומות העבודה. חוקי מדינת ישראל, מתווים לעובד הציבור את מסגרת החוקים של מה אסור ומה מותר לו כאזרח המדינה.
* זהבה חן, מנהלת מרכז אזרחות, המכללה לאיכות השלטון בישראל

בין האסור והמותר קיים טווח רחב מאוד, שאקרא לו הטווח האפור – תחום של ראוי ושאינו ראוי. שאינו עבירה פלילית אך הינו על הגבול. טווח של נורמות ההתנהגות פסולות- שאינן ראויות בחברה נורמטיבית .ואילו בחברה נורמטיבית אחרת הגבולות של נורמות אלה מטושטשים. טווח הנתון לבחירתו, החלטתו ושיקול דעתו של האדם והחברה בה הוא חי. בחברות מערביות הטווח הנ"ל מוגדר כ- " IT'S NOT DONE! " – "כך לא יעשה במחוזותינו…."

אם קיים קונצנזוס לגבי חשיבות התנהלות ערכית של נבחרי ציבור ועובדי ציבור, אין להסתפק ב- "סף" שאותו מגדירים החוקים. עובדי ציבור צריכים לשאוף ל"רף" התנהגותי וחובתם של האזרחים להציב לנבחרים סטנדרטים של התנהגות ראויה.

" לא ניתן לנהל מפעל, משרד ממשלתי או עמותה ציבורית לאורך זמן, ללא מערכת ערכית מופנמת. ההנהלה והעובדים צריכים מסגרת ערכית לפעולה משותפת ולקוחות הארגון צריכים מסגרת בטחון לתקינותו האתית של הארגון. מרבית בני האדם בוחרים באופציה הקשה והלא כדאית, להיות הגונים. זאת בחירה אישית קשה מאוד שאין לצידה תמורה חומרית". ( מתוך: כללי התנהגות לעובדי מדינה ספטמבר 2003 )

על מנת ליצור אקלים אתי בארגון ציבורי, שיקל על התמודדות עם סוגיות ערכיות, יש ללמד אתיקה. אין לקבל את ההנחה, שהדברים מובנים מאליהם. האתיקה היא "ערך" בפני עצמו- איתור ערכים משותפים על ידי חברי הארגון, יבססו תשתית ערכית שתסייע בקבלת החלטות , בהתנהלות יומיומיות באמצעות יצירת שפה אזרחית משותפת לעובדים. קוד אתי כמסמך המעגן ערכים יהווה תשתית של סמכות ערכית פנים ארגונית לפיתוח וביצוע תוכניות עבודה ויהווה בסיס לדיונים פנימיים להתמודדות עם סוגיות אתיות העולות בארגון. בתקופתנו, בה התערער האמון בין האזרח למוסדות המדינה ולמוסדות ציבוריים, האתיקה יכולה לסייע להשבת האימון שהתערער.

לא ניתן לקיים תהליכים אתיים בארגון ללא הסכמה , ליווי והשתתפות של ראש הארגון. השתתפותו של המנכ"ל ומנהלים בכירים היא חיונית ביותר, להעברת מסר לשאר העובדים ולמתן לגיטימציה ומחויבות לתהליך תוך דוגמה אישית. הטמעת ערכים אתיים בארגון תעלה את המודעות ותהווה תשתית ערכית לפיתוח תוכניות ופרויקטים, להתנהלות ולקבלת החלטות.

אלו ערכים יהוו את התשתית הערכית של מקום העבודה? ערכים אוניברסאליים, יהודיים, דמוקרטיים? ישנה סוגיה , שרבים הם החולקים עליה, והיא: האם קיימת אתיקה יהודית. אנו מוצאים בתורה סיפורים רבים המלמדות שהייתה קיימת מסורת של העלאת טענות מוסריות בפני ה'. דוגמאות אחדות, שיכולות לשמש מצע לדיון ערכי: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" ( שוויון בפני החוק), "אל אלוהי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף" ( עונש קולקטיבי, צדק, מידת העונש). ישנם מדרשים רבים העוסקים בסוגיות אתיות, כדוגמת : "דרך המלך אין לה שיעור, שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך ואין ממחין בידו" ( תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא דף ק/ב.

על מנת להטמיע ערכים אתיים באוכלוסיות לא יהודיות, שהן שותפות גורל לחיים בצוותא במדינת ישראל, יש ללמד אתיקה בהלימה לתרבותם הם. רק דיון משותף ואיתור ערכים משותפים ומוסכמים על התרבויות השונות, יהיה תהליך אמיתי שיוביל שינוי אמיתי באקלים האתי של מוסדות הציבור. ערכים אוניברסאליים ודמוקרטיים המושתתים על מקורות מכל הדתות והאמונות יקדמו סובלנות, חמלה, שיתוף פעולה, מחויבות, נאמנות,אחריות, דוגמה אישית, הגינות, טוהר מידות, שקיפות ועוד. השיח הזה מחויב המציאות והוא יכול לשמש כאחד הפיתרונות החינוכיים שיובילו למניעת שחיתות שלטונית.