האם אני מושחת? עו"ד יוסי חסין
השחיתות אינה בלעדית לקהילת העסקים הגדולים ,היא נפוצה במידה רחבה בקרב האוכלוסייה הכללית והאזרח הקטן.
אני לא בעל הון ואיני נושא משרה בשלטון, אך לבושתי אני מושחת במודע, כמו רבים אחרים כמוני.
הפתרון שעל פניו נראה כבלתי ניתן להשגה הוא החינוך.
אם אבא חוזר מהעבודה ומספר בגאווה, איך הוא סידר איזה פראייר וגבה ממנו סכום כפול ממחיר העבודה ואם הילד שחזר משעור אזרחות טובה, אומר לו "אבא זה לא יפה"- דיינו.
אם לא ימי משיח אז לפחות חבלי משיח.
* עו"ד יוסי חסין, חבר הנהלת התנועה.

הקריטריון לקביעת הדירוג הבינלאומי של מדינות מושחתות, מבוסס על קשרים עסקיים וכספיים של גורמים רשמיים ופוליטיים.
המבחן מבוסס על המידה שבא נאלץ משקיע או יזם מקומי או זר לשחד גורמי שלטון כדי לקדם את האינטרסים שלו ולזכות בהטבות והעדפות על מתמודדים אחרים.
אלא שהשחיתות אינה בלעדית לקהילת העסקים הגדולים ,היא נפוצה במידה רחבה בקרב האוכלוסייה הכללית והאזרח הקטן.
אני לא בעל הון ואיני נושא משרה בשלטון, אך לבושתי אני מושחת במודע, כמו רבים אחרים כמוני.
בשחיתות הסמויה אנו נפגשים מדי יום, בעיקר כאשר אנו נזקקים לבעלי מקצוע. קורה שחשמלאי או שרברב , דורש את שכרו ומוסיף הערה- " לפני מע"ם ", דהיינו ללא קבלה. אם אתה מסכים, מתוך אדישות או רצון לחסוך או היסח דעת, אתה משת"פ ברמאות. חסכת לעצמך מספר שקלים אך עזרת לבעל מקצוע להעלים הכנסות. כאשר אתה נכנס למונית והנהג שואל אותך – 20 שקל או לשים מונה ואתה מתפתה להצעה הזולה יותר ללא מונה, חסכת כמה שקלים אבל סייעת לנהג לרמות את בעליה של המונית ואם הוא הבעלים להעלים תשלומי מס הכנסה.
תופעה זו נפוצה במגזרים רבים . מעורבים בה מהנדסים, רופאים , שופטים עורכי דין, בעלי מוסכים ובעלי בסטות. הנוהגים כך אולי אינם פריירים אך עבריינים במודע.
מדינות מוגדרות מושחתות עקב התנהלות פלילית של ראשי השלטון ובעלי השררה . אם ראש ממשלה או שר אוצר או ראש עיר מקבל שוחד כדי לקדם או להעדיף גורם מסוים על פני אחרים ,הוא מוגדר כמושחת עם ההשלכות על המדינה עצמה, הזוכה גם היא לתואר מפוקפק זה. האם זה נכון שעקב עשרה מושחתים , המדינה כולה היא סדום ועמורה.
התירוץ או ההסבר המקובלים על אנשי הממשל הנתפסים בקלקלתם, הוא בכך שראו את טובת המדינה, עקפו בירוקרטיה מזיקה ותרמו לפיתוח הכלכלה, יצירת מקומות עבודה וכו.. גם אם יש שכנוע מה בטיעון זה, אין בו הצדקה לקבל טובות הנאה אישיות כדי לקדם תוכניות פיתוח שהם ממילא חייבים בביצועם, במסגרת האחריות הציבורית שעליהם למלא אחריה באמונה ויושר, ללא תמריץ של שוחד. התחרות בין המתחרים על פרויקט חייבת להיות שווה, פתוחה והוגנת.
ניקח את הודו כמשל- מדינה מושחתת לכל הדעות והקריטריונים. מוסר עבודה נמוך ועל כל צעד ושעל חייב איש עסקים מקומי או זר הזקוק לשירותים ממשלתיים או עירוניים לרפד את דרכו בערמת רופיות , כדי לקבל את המגיע לו על פי חוק ונוהל.
בהודו למעלה ממיליארד נפש, אך מקורות הכלכלה , הסחר וההון נמצאים בידי 5-10 אחוזים של האוכלוסייה והיתר חסרי אמצעים ועלובי חיים, להוציא שכבה קטנה של מעמד בינוני.
כאן מתעוררת דילמה , האם הוגן להגדיר מדינה מושחתת , כאשר המושחתים שבה הם מיעוט בטל.
רה"מ הודו בשעתו, רגיב גנדי, הואשם בקבלת שוחד לקידום רכישות נשק משבדיה. הוא נרצח בטרם החל משפטו. אלא שנטילת שוחד חמורה כנתינת שוחד. את השוחד קיבל גנדי מחברה שבדית. שבדיה נחשבת מדינה נקיית כפיים. הודו מושחתת כי קיבלה שוחד. שבדיה נקייה אף כי נתנה שוחד. יש כאן אפוא מוסר כפול.
איש שיחה הודי זלזל בקביעה שלי. לטענתו , הבירוקרטיה היא המושחתת. לגרסתו אין בהודו בעל תפקיד או סמכות שאינו מצפה לקבל תמורה צדדית על מילוי תפקידו. כאשר איש עסקים הודי מגיש טופסי בקשה להיתר הכרחי עבור מפעלי הייצור שבבעלותו, הוא מקפיד "להסתיר" בניירת סכום נכבד של שטרות כסף. כך מובטח לו שהאישור יתקבל מייד. אם חלילה הוא יישכח לצרף את מעטפת הכסף , הוא ימתין מספר חודשים וסביר שהאישור לא יגיע כלל. כך לדבריו מניעים את הכלכלה ומתגברים על מכשולי הבירוקרטיה. הוא רואה את טובת המדינה ולכן הודו היא מעצמה כלכלית. לדעתו המחיר מצדיק את עצמו.
אך שחיתות נפוצה לא רק בתן וקח. היא קימת גם באדישות וזלזול של משרתי ציבור וממשל ואף מוסדות פרטיים כלפי הנזקקים להם. כאשר עובד מינהל או רשות, או אף מזכירה זוטרית האמורים לתת שרות
יעיל ונאמן, מתעלמים מהפניות, משיבים באיחור , נעדרים ממשרדם בשעות קבלה, זו שחיתות שגורמת נזק לאזרח ולמשק. אותו פקיד שהתעלל באזרח אנונימי בודאי נתקל באותה תופעה כאשר הוא נזקק לשרות במשרד אחר והניסיון העגום שלו מכשיר אותו להתנקם באחר כאשר השררה בידיו.
ההבחנה שלי לגבי מקורות השחיתות הציבורית , מתאפיינת בעיקר אצל מדינות שהיו בעברן תחת שלטון קולוניאלי. השלטון האימפריאליסטי ניצל אותן וכאשר קיבלו את עצמאותן , נהגו כלפי בני עמם באותה דרך נלוזה.
מדינות דרום ומרכז אמריקה מושחתות כמוסכמה. הספרדים , הפורטוגזים. הבריטים הצרפתים וההולנדים, שדדו אותם וגם השחיתו אותם. כאשר מדינות אילו השתחררו מהכובש המושחת, הן לא ניקו את האורוות ,אלא אימצו את השיטה , העצימו אותה ואף עלו על אדוניהם לשעבר. אותה הבחנה חלה גם על מדינות אפריקה ואסיה. הבריטים , הצרפתים , הגרמנים ואחרים אומנם הקימו מוסדות ממשל, אך טמאו אותם בניצול ועושק. גם ישראל אשמה בנגע זה. את שיטת "הבקשיש" ירשנו מהשלטון הטורקי וגם מהמנדט הבריטי למדנו לא מעט. שיטת "השקשוקה " היא כבר תרומה שלנו. וישמן ישורון ויבעט.
מדינות מערב וצפון אירופה וצפון אמריקה שמרביתן לא התנסו תחת שלטון כובש , נהנות מתדמית של מדינות נאורות ונקיות, אך בעברן היו מושחתות והשחיתו אחרים.
אין נוסחת פלא להעלים את השחיתות , אך יש מספר צעדים ראויים לצמצם אותה.
ראשית וכל לחשוף ולרדוף את העבריינים ללא את ועד תום . אכיפת חוק קפדנית ותקופות מאסר משמעותיות לראשי ממשל , פוליטיקאים ובעלי הון.
אלא שנותרנו עם עצמנו- המושחתים הקטנים והבנאליים. כיצד נפטור אנו את הבעיה.
הפתרון שעל פניו נראה כבלתי ניתן להשגה הוא החינוך.
חנוך ליושר ודרך ארץ. חינוך מגיל צעיר ביותר. מכתות א בבית ספר יסודי ועד הבגרות. יש להנהיג שעורים מיוחדים באזרחות טובה , ביושר ומוסר . כתות מיוחדות, חוגים ושעות מחנך ברמה ותדירות של לימודי מדע היסטוריה ותרבות. יש לעקור את השגרה והאדישות . אם זה לא יבריא את המחלה, מותר לקוות שזה יצמצם את הנגע.

אם אבא חוזר מהעבודה ומספר בגאווה, איך הוא סידר איזה פראייר וגבה ממנו סכום כפול ממחיר העבודה ואם הילד שחזר משעור אזרחות טובה, אומר לו "אבא זה לא יפה"- דיינו.

אם לא ימי משיח אז לפחות חבלי משיח.