בא לשכונה בחור חדש- הצעות שר החינוך החדש להחזיר עטרה ליושנה רנה ברץ
קימה של תלמידים לכבוד המורה, משל היינו ברית המועצות של סטלין, לא תשיב את שאבד לנו. למען האמת, ראוי אולי להזכיר כי המורה של קום המדינה לא שאב את הכבוד שלו מטקסים ריקים מתוכן. המורה של קום המדינה שאב את כוחו מעולם שהעריץ את הלימוד. אותו עולם ראה במורה שהיה איש הספר, את המשאב העיקרי שעליו עמדה המדינה הצעירה. המורה גם היה מייצג של סולידאריות חברתית.
*רנה ברץ סטודנטית ליחסים בינלאומיים ואסלאם ומזה"ת באוניברסיטה העברית.
מתמחה בדוברות התנועה במסגרת "רוח חדשה".

הנה בא השר גדעון סער כגואל, ומחליט להחזיר את "הסדר והמשמעת" לחינוך בציון. זאת כשהוא שוכח שציון כבר שדודה, אבלה, חפויה ובעיקר חיה בעולם ערכים קצת שונה. הטקסיות לא תשיב את הכבוד למורה שנגנז בעולם הערכים החדש. קימה של תלמידים לכבוד המורה, משל היינו ברית המועצות של סטלין, לא תשיב את שאבד לנו. למען האמת, ראוי אולי להזכיר כי המורה של שנות קום המדינה לא שאב את הכבוד שלו מטקסים ריקים מתוכן. המורה של אז שאב את כוחו מעולם שהעריץ את הלימוד. אותו עולם ראה במורה שהיה איש הספר, את המשאב העיקרי שעליו עמדה המדינה הצעירה. המורה גם היה מייצג של סולידאריות חברתית. הוא היה זה שהגיע לעיירות הפיתוח והביא את הבשורה על עולם הערכים הסוציאל דמוקרטי לאותם ה"בורים". לא הייתי כל כך נוטה לקדש את התקופה הזו. לא בהכרח הייתי נוטה לקדש את האחידות, אלא הייתי נוטה לקדש את המשמעות. מכל בליל הערכים של ערש המדינה הייתי בוחרת דווקא לאמץ את הסולידאריות החברתית.
משום כך דווקא תלבושת אחידה היא החלטה נבונה ומושכלת יותר. תלבושת אחידה אינה רק טקס ארכאי, אלא מגלמת בתוכה משמעות. היא שתשווה את הפערים בין העולמות מהם באים התלמידים. פערים שהולכים ומתרחבים כמעט עד הפיכת התלמידים לזרים. היא שתיתן להם את המרחב המוגן בבית הספר כדי להגיע לאן שיחפצו. היא שתביא אותם אל עבר שוויון ההזדמנויות המיוחל. היא שתאפשר להם ולנו לפתח חברה של אנשי ספר. כאלו שלא ימדדו אחרים רק על פי החיצוניות הטקסית ניחנו בה. אולי התפתחות זו תביא גם למילוי השורות בכיתות של הפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות המתרוקנות בשנים האחרונות.
אלא שקשה לדרוש מהתלמידים את מה שאין אנו דורשים מעצמנו. בעולם בו הסולידאריות החברתית היא מושג רחוק. עולם שבו תקציב האוניברסיטאות מקוצץ לטובת הוצאות חברי כנסת בסוויטות יוקרתיות בחו"ל. עולם שבו הכבוד מופנה לאיש העסקים שיוכל להתברג בצמרות השלטון. העולם שבו אותו איש עסקים יכניס לאותן "צמרות" במשרות שונות את קרובי משפחתו, אין בו שום כבוד לספר ושום כבוד לחוק. יש כבוד רק לכוחניות. השר סער מנסה לקחת את הכוחניות של המורה ולהשתמש בה ככלי למשמעות. אלא שכוחניות היא אינה אמצעי וכל שכן אינה דוגמא אישית טובה לדור העתיד של מדינת ישראל.