מרבה עיתונים מרבה דאגה- שוקי לבנון
העיתונות הנמכרת פתחה במלחמת עולם נגד החינמון המצליח "ישראל היום" ולא בוחלים באמצעים. נושא מעורר מחשבה וזיכרונות.
פעם וזה נראה כל כך מזמן הקיוסקים היו עמוסים בעיתונות יומית "למרחב" חרות" "על המשמר" "דבר" "טלגרף", "חדשות" הצופה" ויסלחו לי מי שנשכחו.. עובדי סולל בונה קבלו את "דבר" בוגרי אצ"ל את חרות אנשי שיינקין קנו את "חדשות" והכול היה בסדר. מעל כולם בלטו שלשה: "הארץ " לאנשים חושבים "ידיעות אחרונות " ו"מעריב" לאנשים שחושבים מהר…
אבל זה היה מזמן.. עיתונים נקלעו לקשיים אנשי הון כמקסאוול זצ"ל או איש יקר שהיה פעם כתב ספורט כמוני בשם אלי עזור רכשו עיתונים כרכוש לחמניות.. ההסתדרות ומפא"י זה לא מה שהיה פעם. וכך מפ"ם או מפלגות אחרות, האינטרנט עלה לאוויר והמפה השתנתה. היום בכדי לדעת מה קורה סביבך אינך צריך אפילו להכניס את היד לכיס ולדלות משם את שארית הכסף הקטן ולרכוש עיתון הכול זמין הכול נגיש בהקשת מקלדת.
היום כל אזרח יכול לפתוח אתר באינטרנט או עיתון אינטרנטי ולומר את אשר על ליבו ואיש אינו פוצה פה או מצפצף..
אבל עיתון מודפס נשאר דבר יקר ואם אין לך את היכולת לממנו חבל על הזמן..
אני זוכר מצוין ישיבת חירום במשרדי "חדשות" ז"ל ברחוב יגאל אלון בתל אביב, העיתון צבר הפסדים ועל בעל הממון – עמוס שוקן זה התחיל להימאס חשבו איך להביא מודעות וזאת רק ע"י הגברת התפוצה וזה עולה כסף.. מן מעגל ללא קצוות.
אז התחילו לחלק חינם בתחנות דלק הורידו את מחיר העיתון לשקל בודד הפחיתו בשכר פיטרו "כוכבים", כלום לא עזר והעיתון נפח את נשמתו . ואז מעבר לכביש בבית מעריב הגיח מקסואל המסתורי ואחריו נמרודי פזרו כסף וחנקו למוות את חדשות תוך רכישת כוכביו כמשה נגבי, רונאל פישר ואחרים.
במקביל החלו לפרוח המקומונים שרובם חולקו חינם והיו מפוצצים ממודעות וכסף..שוקן אגב הצליח לשרוד את תקופת חדשות בזכות רשת המקומונים שלו "כל העיר" העיר ואחרים שמומנו באמצעות מודעות ענק.
ונגיע לתקופתנו, הרעיון היה פשוט להוציא עיתון איכותי עם כתבים בכירים וותיקים שימומן בעיקרו ממודעות אך עם גב כלכלי בדמותו של שלדון אדלסון והעיתון פרח. לאט אבל בטוח השתוותה רמתו לעיתונות הנמכרת עם מודעות לא הייתה בעיה מאחר והוצגו ובצדק נתוני הפצה מרשימים ,והכי חשוב מבחינתנו כתנועה לאיכות השלטון זאת העובדה אני כדובר לא נתקלתי באטימות ובחוסר רצון לפרסם ידיעות מבית מדרשנו ללא כחל וללא סרק. לעניות דעתי העיתון ימשיך לפרוח יפרח אף עיתון לא ייסגר העיתונות תתפשר על המחיר תמצא משקיעים אם צריך ובא לציון גואל. לנייר אין תחליף ולא יעזרו פלאי הטכניקה . אנו כתנועה לאיכות השלטון רק מקווים שהקו של המלחמה הבלתי מתפשרת בשחיתות יהיה הקו המוביל זו לטעמי צריכה להיות השאיפה האמיתית.