"יישמע הקול וידעו מנהיגים כי דרך הישר היא דרכם, הדרך האחת ואין בילתה" המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר מישאל חשין

"יישמע הקול וידעו מנהיגים כי דרך הישר היא דרכם, הדרך האחת ואין בילתה" המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר מישאל חשין
מעשה לא ייעשה ומחדל לא ייחדל אם בלתי ראויים הם כמעשה או כמחדל של תרבות, גם אם אין הם עולים עבירה פלילית. התרבות היא שתנחנו הדרך, והיתה לנו כעמוד ענן יום וכעמוד אש לילה: היא שתורנו מהו מעשה אשר לא ייעשה במקומנו ומהו מעשה אשר כן ייעשה במקומנו. וידע כל נער כי תרבות השלטון אינה אלא אחת משלוחותיה של תרבות החברה, אחת מבנותיה של תרבות האדם."
דברי השופט בדימוס מישאל חשין יו"ר הוועדה לבחירת אבירי איכות השלטון ביום איכות השלטון 2009

אַחַי אבירי איכות השלטון – אבירים שמכבר ומי שעוד מעט-קט יוכתרו באות האבירות – חבריי בוועדה לבחירת אבירי איכות השלטון, ראשי התנועה למען איכות השלטון, ידידותיי וידידיי,
ראש וראשונה אברך את אחינו האבירים הבאים בשער – אבירי איכות השלטון לשנת תשס"ט-2009 – וכה אומר להם: ברוכים תהיו בבואכם אל בית האבירים. יישר חילכם. בדרככם הטובה תלכו והייתם אור לכולנו.
ימים לא קלים עוברים על החברה בישראל: עָלַי, עָלַיִךְ, עָלֶיךָ, על כולנו. 60 שנים עברו למיום לידתה של המדינה, מדינה צעירה לעם עתיק-יומין, וכמו-לפתע חשים הכול באדמה הנעה תחת רגלינו. האדמה רגזה ורעשה. צר מחוץ – צר המאיים על עצם קיומנו וצר המאיים על חיי אזרחים ותושבים – מאיים ופוגע ומשחית. וחייל, נער, ששלחנו להילחם בעדנו למען נחיה ורווח לנו, האויב מחזיק בו זמן כה רב – וידינו רפו. האומנם נשכח ונעלם מאיתנו מוסר קדמונים כי "כל ישראל ערבין זה-בזה"? ואם כך בישראל סתם, במי שיצאו חלוץ ומתנדב לפני המחנה – לא כל שכן. אכן, חיינו במדינה היו תמיד סוערים, סוערים ומסוערים, אלא שעתה הפך הסער להתפרצות געש ואיש אינו יודע מה ילד יום. ומבית – אנדרלמוסיה. במנהיגות המדינה – במנהיגות מן השורה הראשונה ובמנהיגות מן השורות שלאחר השורה הראשונה – נבעו פרצות קשות ומאיימות. דרך הישר כמו אבדה ואיננה. נורמות של התנהגות ראויה נכתשו עד-דק. המחזיקים בשררה איבדו עשתונות. תרבות השלטון הוכתה אל החומש. והעם עומד וצופה במחזה אובד עצות. היאמר עלינו כאשר נאמר בעת קריעת הממלכה :"איש לאוהליך ישראל"?

ואם אין די בפרצות המוסר הציבורי המאיימות על תקינות השלטון ועל חיינו – ואולי כנגזר מאותן פרצות – החלה שוטפת אותנו אלימות שאבותינו לא שיערו, אלימות לסוגיה ולמיניה. אלימות קשה מאוד של מעשי רצח – בהם, למרבה הזוועה , רצח של ילדים שלא עשו רע לאיש – מעשי אונס ברוטלים – בהם , אונס של ילדות קטנות בתוככי המשפחה – מעשי שוד קשים, תקיפות חמורות ואלימות קשה, תקיפת רופאים ומורים ומה לא.

חרף כל הקשיים והמהמורות שעל דרך, ידענו כולנו כי רוב שבעם מוסיף וממשיך לעשות בנאמנות ובחריצות; איש איש, גם בחצרו-שלו גם בבניינו ובהחזקתו של הבית השלישי. וגם זאת ידענו, כי אם כל אחד ואחד מאיתנו יְעַבֵּד בנאמנות ובחריצות את חלקת אלוהים הקטנה שניתנה לו לעבדה – ונושענו.
מנהג יפה עשתה לה התנועה למען איכות השלטון בישראל, וְכִבְשָנִים עברו כן גם השנה החליטה ועדת בחירה להצביע על אנשי-איכות מצטיינים – השנה: שמונה במניין – ולפארם בתואר אביר איכות השלטון לשנת תשס"ט-2009. האנשים והגופים שנבחרו שנה זו לאבירינו – זוהרים ונוצצים כולם כאבנים טובות – הוכיחו בעליל, במעש ובאומר, כי כל המחזיקים בשררה וכל מי שכוח שלטון ניתן בידיהם להכווין את הילוכם של המדינה והיושבים בה, ראוי להם – ולנו – כי בהתנהגותם יהוו דוגמה ומופת לעדה כולה. יצא אפוא הקול וילך מקצה הארץ ועד קצהָ; יישמע הקול וידעו מנהיגים כי דרך הישר היא דרכם, הדרך האחת ואין בילתה. מעשה לא ייעשה ומחדל לא יחדל אם בלתי ראויים הם כמעשה או כמחדל של תרבות, כמעשה או כמחדל של תרבות, גם אם אין הם עולים עבירה פלילית. התרבות היא שתנחנו הדרך, והיתה לנו כעמוד ענן יום וכעמוד אש לילה: היא שתורנו מהו מעשה אשר לא ייעשה במקומנו ומהו מעשה אשר כן ייעשה במקומנו. וידע כל נער כי תרבות השלטון אינה אלא אחת משלוחותיה של תרבות החברה, אחת מבנותיה של תרבות האדם.

נברך את חברינו הבאים במחנה האבירים, נאחל להם כי ימשיכו בדרכם הטובה, ונקרא אליהם נוכח הקהל כולו: תבורכו בתוך עמכם. מכם נראה ולוואי ויעמוד לנו כוחנו ונעשה כמותכם.