מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס "אביר איכות השלטון" לשנת 2009 ביום איכות השלטון: " המלאכה לטוהר המידות בהיכלי השלטון בישראל, למאבק בשחיתות הציבורית, נמצאת בתחילת הדרך, אפילו לא באמצעה.
רק שיתוף פעולה אמיץ, הדוק, חד כתער, בין כל הרשויות, ובעיקר רשויות אכיפת החוק, יוכלו להוביל את המערכה למען ישראל טובה יותר, נקייה יותר, הוגנת יותר. ישראל שטוב לחיות בה. ישראל שיש בה שוויון מלא בין אזרח לאזרח. שאין בה העדפות במינויים על פי בסיס מפלגתי. ישראל שאין בה מתעשרים מקופת המדינה, מהקופה הציבורית. תקראו לזה "הון שלטון", אם אתם רוצים."

ניתן לי הכבוד להודות בשם שמונת אבירי איכות השלטון, לתנועה למען איכות השלטון בישראל, ליו"ר הוועדה הציבורית לבחירת אבירי איכות השלטון, השופט, מישאל חשין, ולחברי הוועדה, על בחירתם.
אני בטוח שכל האבירים הזוכים, כולם כאחד, נבחרו בקפדנות הראוייה על ידי הוועדה הציבורית ונמצאו מתאימים, ברשות השופטת, ברשות המבצעת, ברשות המחוקקת, ברשות המבקרת, בתקשורת, בעיתונות, בחוסן הלאומי, בחינוך, בחברה ובהתנדבות.
אינני צופה ואינני רואה פנייה לבג"ץ או למבקר המדינה כערעור והשגה על תוצאות הבחירה. הנה, סוף סוף, מצאנו "קונצנזוס" ראוי לציון, החסר כל כך בתחומים רבים אחרים בישראל, בשעה זו.
מבלי לפגום בחגיגיות אירוע זה, יש לי, לצערי, מחשבות והשגות על איכות השלטון בישראל – 2009. הרי רק לאחרונה נחשפנו לשרים לשעבר המגיעים לבתי הכלא ולאישי ציבור מרכזיים אחרים, העומדים לדין. הנה רק אתמול, היו אלו מורי הלכה בסוגיות בטחוניות חברתיות ומדיניות, מטיפים בשער לחברה נקייה מרבב, טהורת מידות והיום מצטמצם מעגל המאזינים לחבריהם החדשים, שכניהם בתאי הכלא. האם בדגלים שהורמו, בעיקר בשנים האחרונות, במאבק בשחיתות הציבורית לגווניה ולסוגיה, האם במורשעים בדין ובעומדים לדין כיום, נסתיימה המלאכה לאיכות שלטון טובה יותר בישראל? האם נסתיים נקיונן של כל האורוות הראויות לניקוי מיידי? האם מישהו יכול להיות ערב לנו כי במינהל הציבורי הופקו הלקחים הראויים בנושא טוהר המידות, בנושא הסכנה החברתית הקשה הנובעת מתופעת השחיתות, לעם, סכנה הקיימת לחברה כולה, ללא יוצא מן הכלל?

לא, קהל נכבד, המלאכה לטוהר המידות בהיכלי השלטון בישראל, למאבק בשחיתות הציבורית, נמצאת בתחילת הדרך, אפילו לא באמצעה. רק שיתוף פעולה אמיץ, הדוק, חד כתער, בין כל הרשויות, ובעיקר רשויות אכיפת החוק, יוכלו להוביל את המערכה למען ישראל טובה יותר, נקייה יותר, הוגנת יותר. ישראל שטוב לחיות בה. ישראל שיש בה שוויון מלא בין אזרח לאזרח. שאין בה העדפות במינויים על פי בסיס מפלגתי. ישראל שאין בה מתעשרים מקופת המדינה, מהקופה הציבורית. תקראו לזה "הון שלטון", אם אתם רוצים.
אם דיברנו על טוהר המידות הרשום על דיגלן של תנועות המתנדבים הפועלות לאיכות השלטון ולעקירת תופעות השחיתות הציבורית, לא נעלם מעינינו כי טוהר המידות הוא רק פן אחד, חשוב ככל שיהיה, בחברה הישראלית.
קיימת גם בעיית האלימות האכזרית המכה בנו והמחייבת עקירה מיידית מן השורש, בכל האמצעים וגם כאן יש תפקיד חשוב לתנועות החברתיות.
קיימות עוד תופעות חברתיות, מטרידות, המחייבות תשומת ליבנו, אם כפעילים אם כמתנדבים מן השורה ואם כציבור הרחב כולו. הרי עָם אחד אנחנו, שחייבת להיות בו ערבות הדדית.
עם זאת, לא הכל מלחמה בשחיתות. איננו יכולים להתעלם גם, במעמד חגיגי זה, משיעור המובטלים אשר זינק לאחרונה ל- 8 אחוז והחשש הוא כי בתוך שנה, יהיו בישראל 340 אלף מובטלים. איננו יכולים להתעלם מדוח העוני בישראל על פיו נמצאים 774 אלף ילדים עניים ב- 418 אלף משפחות עניות. חומרת העוני גדלה במיוחד במשפחות חד הוריות. המסקנה היא כי המדינה לא הצליחה ביעדים שהציבה לעצמה, לצמצם את העוני.
תנועות איכות השלטון, כולן כאחת, חייבות לראות את חשיבותן גם בתחומים חברתיים אילו, שאין חשוב מהם כיום, כדי שלא נאלץ לשאול איזה חזון נשאר לנו כחברה מתקדמת במדינה יהודית דמוקרטית?
מי זועק כיום את זעקת עניי ישראל ככלל והילדים העניים בפרט? לצערי, בסולם החברתי – ציבורי בישראל, נמצא רף העוני בשלבים נמוכים מאוד. מדינה דמוקרטית מתקדמת, אינה יכולה להישאר אטומה, מתעלמת, אולי הססנית ו"גוררת רגליים", מפני מצוקת היחיד. לילדים עניים אין כיום "בת קול", אין לובי. אני מרשה לעצמי להפנות את תשומת ליבכם לסוגייה חברתית – סוציו-אקונומית זו, כי גם היא בנפשה של האומה.