התנועה לאיכות השלטון הגישה לחברי ועדת חוקה חוק ומשפט נייר עמדה בדבר תקנות בית המשפט – אגרות תובענות ייצוגיות

התנועה לאיכות השלטון הגישה לחברי ועדת חוקה חוק ומשפט נייר עמדה בדבר תקנות בית המשפט – אגרות תובענות ייצוגיות

ב' בכסלו תשע"ח, 20.11.17
לקראת ישבת וועדת חוקה חוק ומשפט מחר
הודעה לתקשורת
התנועה לאיכות השלטון הגישה לחברי ועדת חוקה חוק ומשפט נייר עמדה בדבר תקנות בית המשפט – אגרות תובענות ייצוגיות
ההסדר המוצע אמנם עשוי להגשים את התכלית הראויה של מניעת תובענות ייצוגיות בלתי ראויות, אולם במקביל הוא ישמוט את הקרקע מתחת למוסד התובענות הייצוגיות כולו. לפיכך, המדובר בהסדר בלתי-מידתי. חלף זאת, התנועה רואה לנכון להציע לעגן הסדר שיקשור בין "איכות" התובענה (שבאה לידי ביטוי בהצלחתה) לבין תשלום האגרה, כך שמי שצודק לא משלם, ומי שמזיק – בין אם הנתבע ובין אם מגיש תובעת הסרק – משלם.
ההצעה המוצעת בהסדר הינה, הלכה למעשה, מס אחיד. ככל מס אחיד, הוא לא מותאם למקרה ולנסיבות, והכוללניות שבו מביאה עימה פגיעה בתכליות החוק. על כן, יש להנהיג משטר שיבטיח כי "מי שצודק – לא משלם". בשל התרומה הציבורית הרחבה של הליך זה, הטלת האגרה לא ראוי שתהיה ב"דלת הכניסה" להליך, באופן שישאיר גם את התובענות הראויות בחוץ, אלא יש להטיל את האגרה בתום ההליך, לאחר בחינת צדקתה ותרומתה. רק קשירת קשר בין תשלום האגרה לבין תוצאות ההליך תניב את התוצאות המיוחלות.
את תכליות ההסדר ניתן להגשים על ידי הבניית שיקול דעת בית המשפט בהטלת הוצאות (משפט או תשלום אגרה) בסוף ההליך, כאשר זהות נושא הנטל בהוצאות (התובע, הנתבע או עורך הדין) תהא תלויה בנסיבות. הבניית שיקול דעת בית המשפט, כך שיטיל הוצאות משמעותיות (כשחלקן יהווה תשלום אגרה לקופת המדינה) במקרים המתאימים, קרי המקרים בהם מתגלה התובענה כתובענת סרק. אכן, כבר כיום קיימת סמכות לבית המשפט להטיל הוצאות, אולם על פי אחוז התיקים בהם נפסקו הוצאות כנגד תובעים שהסתלקו מהתובענה או שתביעתם נמחקה מחוסר מעש עומד על כ-5% בלבד. לפיכך, הכוונת השופטים לפסוק הוצאות תשנה את המצב הקיים ותביא לתוצאה הרצויה. במקרים בהם התקבלה התובענה, או כשההליך נגמר בהסדר פשרה, ראוי להטיל את הוצאות ההליך (לרבות האגרה) על הנתבע.
הצעות חלופיות: א. אם בכל זאת יוחלט להטיל אגרת סף על התובע, יש לעשות זאת כשיעור משווי תביעתו האישית של התובע, ולא של התובענה כולה; ב. ראוי לקבוע במסגרת ההסדר כי אם בתום ההליך התברר שהיה מקום להגיש את התובענה הייצוגית, אזי שהתובע יהא זכאי לקבל את האגרה; ג. הקטנת שיעור האגרה המוצע בהסדר, לשם הגנה על תכליות חוק התובענות הייצוגיות.