התנועה איכות השלטון פנתה ליועץ המשפטי בקריאה להתייצב בהליך הסדר החוב ולהתנגד לאישור ההסדר עם פישמן

05/06/2017
הודעה לתקשורת
התנועה איכות השלטון פנתה ליועץ המשפטי בקריאה להתייצב בהליך הסדר החוב ולהתנגד לאישור ההסדר עם פישמן
התנועה לאיכות השלטון קוראת ליועץ המשפטי לממשלה להתייצב בהליך הסדר החוב של איש העסקים אליעזר פישמן, להתנגד לאישור ההסדר ולדרוש עריכת חקירה מעמיקה בעניין כישלון הבנקים המתמשך בפיקוח על פעילותו של החייב. יש לעשות זאת על מנת לוודא שהנזק האדיר שהמשק הישראלי והפגיעה הקשה באמון הציבור – אשר הפכו כבר לנורמה בשנים האחרונות – לא יישנו ולא יחזרו על עצמם.
המקרה של פישמן, המהווה ככל הנראה את חדלות הפירעון הגדולה בהיסטוריה של המדינה, מהווה הזדמנות פז לא לאפשר ביצוע הסדר חוב נוסף ללא חקירה מעמיקה ולהוכיח ללווים הגדולים ולבנקים עצמם כי עליהם להתנהל באחריות עם כספי הציבור. ביצוע הסדר שכזה יהווה תמריץ נוסף לצדדים להמשיך להתנהל בפזרנות בכספי הציבור ויאפשר לכדור השלג של הסדרי החוב מהשנים האחרונות להמשיך ולצבור תאוצה, תוך פגיעה עצומה באמון הציבור ובכספו.
במכתב קוראת התנועה, לבצע בעניינו של פישמן הליכי פשיטת רגל בהתאם לחוק ובמסגרתם לערוך חקירה מעמיקה שבסופה יינתנו תשובות – כיצד יתכן שהבנקים אפשרו לפישמן להגיע למצב כזה, מי היו הגורמים האחראים על הענקת הכספים לפישמן גם כשהיה ברור שלא יחזיר.
בשנים האחרונות , מוסיפה התנועה, אנו חוזים בתופעה שהפכה כבר לנורמה במסגרתה אנשי עסקים רבים, ביניהם נוחי דנקנר ומוטי זיסר ז"ל, מתנהלים בכספי הציבור כאילו היה זה כספם הם ולאחר מכן חותמים על הסדרי חוב, הכוללים "תספורות" משמעותיות, שמאפשרים להם בקלות לפתוח דף חדש ללא כל בעיה, מבלי שהבנקים נותנים דין וחשבון על מעשיהם. כך, נמשכת הפגיעה באמון הציבור ולבנקאים ניתן "אור ירוק" להמשיך ולסכן את כספי הציבור בעסקאות בעייתיות מבלי שאף גורם מפקח על נושאי המשרה המאפשרים זאת.
התנועה קוראת ליועץ המשפטי לממשלה למצות את סמכותו ולהתייצב בהליך הסדר החוב על מנת לפעול לשמירה על האינטרס הציבורי בעניינו של אליעזר פישמן. זאת, תוך קריאה למנהל נכסיו של פישמן, לערוך חקירה מקיפה בעניין התנהלות הבנקים בישראל ביחס לחברות הפרטיות בבעלותו של החייב פישמן. הבדיקה הנדרשת בעניין זה היא כפולה: ראשית, נדרשת חקירה של התנהלות הבנקים ביחס למתן האשראי, הבטוחות והערבויות שניתנו תמורתו; שנית, נדרשת חקירה אישית של הגורמים אשר היו אמונים על פעילות זו בבנקים, על מנת שההתנהלות הפסולה, המסמנת לכאורה על דפוס חוזר, לא תישנה.
אי קיום חקירה כזאת הוא איתות ברור לאנשי עסקים נוספים, שאין סיכון ממשי בניהול חסר אחריות של כספי הציבור באמצעות הבנקים המסחריים, ובאישור בנק ישראל, הכל תחת תרבות מקורבים קלוקלת. הקף חובות כאלה מביא להשפעה הרסנית ביותר על הכלכלה הישראלית, במיוחד כשמדובר בגורמים ריכוזיים.